התדרדרות הארץ
ניסינו לשנות את הארץ מבפנים - ונכשלנו. הגיעה העת לאלטרנטיבה     


תרבות וספרות
עורך: בלק בן ציפור

פילוסופיה של העתיד
ראיונות וכתבים שפורסמו בהוצאת "התדרדרות הארץ" חושפים את הגל הפילוסופי החדש ששוטף את נתניה, המתאפיין בחשיבה מקורית, נגישה וספקולטיבית. המגוון האדיר של הרעיונות והפריחה האינטלקטואלית הנתנייתית מעוררים תקווה להתחדשות החשיבה הפילוסופית סביב הקצה של ההתפתחות המדעית, האקדמית והטכנולוגית העכשווית - עם הפנים לעתיד. כי מנתניה תצא תורה
מסות
פרקי מבוא בולטים למחשבתה של אסכולת נתניה, מהם כדאי להתחיל את ההיכרות עימה
הסיפורים הזוכים - תחרות הסיפור הקצר של "התדרדרות הארץ"
דבר השופטים: הסיפורים שהגיעו השנה לתחרות הם תמונת מראה הפוכה של השמרנות, המאובנות וההתדרדרות של התחרות המקורית. הסיפור הקצר מתגלה בהם כז'אנר הספרותי המרכזי של עידן הפייסבוק והקשב הקצר, אך בניגוד לקלישאה אין הדבר נובע משטחיות וקוצר דעת, אלא דווקא מדחיסות רעיונית, צורניות נועזת וחותכת, חתירה מהירה ללב העניין וללב הקורא בקידוח ישיר - וגם לא מעט חוצפה. מסתבר שמחוץ לדלתות שומרי הסף ברפובליקה הספרותית הצרה של ישראל צומחת פה ספרות פראית, מקורית ומעמיקה בקרקע המציאות והזמן, שלעומתה ספרותינו ה-"רשמית" נדמית כתקועה עמוק בעבר. בעיני חבר השופטים, עתיד הספרות העברית נראה מבטיח, מרגש, ורלוונטי מאי פעם. מי היה מאמין - הולך ועולה הדור
הקב"ר המאוחר
פריצת דרך - ללא מוצא. שירתו המאוחרת של הקב"ר המזמר מאופיינת בקפדנות צורנית ובשחרור תמטי, תוך שילוב השפעות ליטורגיות ומוטיבים מתחלפים של שבר, יוהרה, התרסה וחתולים
השירה של העתיד
שירתו של הקב"ר המזמר - קול חדשני ומקורי להפליא בשירה העברית שהתגלה לראשונה מעל דפי מוסף זה - נפרשת בטטרולוגיה חדשה בהוצאת "התדרדרות הארץ". ארבעת ספרי שירתו מציעים ארבעה כיווני התנגדות שונים לשירה המקובלת בארץ, כששולחן כתיבתו ניצב תמיד למול כותל העתיד. זוהי שירה פוסט-הומניסטית המתאימה לעידן פוסט-הומניסטי כעידנינו, וככזו היא משלבת נבואה, פורנוגרפיה, דידקטיות, אקספרימנטליות אינטלקטואלית וחנפנות
תיאולוגיה עכשווית (חלק א'): ברכה שהיא קללה
כשהקללה היא ברכה והברכה היא קללה: באנו לברך ונמצאנו מקללים, באנו לקלל ונמצאנו מברכים. על תיאולוגיה של מהפכת ערכים אסתטית בעולם היהודי, תוך הוצאת היהדות מאורה - לאפלה
תיאולוגיה עכשווית (חלק ב'): שלוש ההתפתחויות התיאולוגיות הגדולות של ימינו
מהי תיאולוגיה של דת של למידה של תורה, דהיינו תיאולוגיה יהודית? נתינת המשמעות הדתית העליונה ללמידת התורה, ולמידה איננה רק (וגם לא בעיקר) שינון ופרשנות, אלא חידוש ויצירה, ומעל לכל - חידוש ויצירה במתודה עצמה. המעשה הדתי העליון הוא כתיבת תורה חדשה - יצירת מתודה חדשה - ולכן משה הוא המייסד הגדול ולא האב (אברהם), הכובש (יהושע) או המלך (דוד). לפיכך עומק המתודה שמשה לימד אותנו איננה הפרשנות (ללמוד את התורה) - אלא היצירתיות (ללמוד מהתורה): ללמוד לכתוב תורה
שלוש השאלות הגדולות במדע כיום
מה טבעי בטבע? האם יתכן שהטבע לא טבעי? האם הבעיות הגדולות במדע כיום הן רק חורים (או בורות עצומים) של ידע, שהופכים את הטבע לנס, או שהן מרמזות על צורך בשינוי פרדיגמה, וסוג חדש של הסבר מדעי, שאיננו חוקי המערכת (הטבע) אלא למידת המערכת? על ההבדל בין תמונת עולם מדעית רשתית ותיאורית (עלינו לסלק כל הסבר!), שהיא מרובה בפרטים מקריים ולכן בלתי מסתברים - לבין הסבר למידתי
האם יש חיים בירח?
כיצד מועילה ומזיקה האקולוגיה לחיים
כיצד פותחת השואה את חשיבת העתיד שלנו?
מהו הקשר העמוק בין שואה לחלימה, ומדוע פרדוקס פרמי צריך להדיר שינה מעינינו
יצירת המופת הראשונה של הספרות העברית במאה ה-21
סוף כל סוף יצירה עברית גדולה - בכמות ובאיכות - שהיא מקורית וחדשנית בכל קנה מידה, ולא רק בזה של ספרותינו המקומית הפרובינציאלית, אלא גם במפת הספרות העולמית. זמן רב (עשורים?) חיכינו לעבודה שתעכל לעומקו את המשבר הרוחני שיצרה הטכנולוגיה בעולם הרוח, ותציג תפיסה ספרותית רלוונטית שמתמודדת עמו
התדרדרות הארץ (חלק א'): מדוע התרבות מתדרדרת?
מה עומד מאחורי התדרדרות הארץ - ומה מלפניה
התדרדרות הארץ (חלק ב'): כיצד הושחתה התרבות?
איפה טעה אמנון נבות ז"ל במלחמתו בהשחתה? כיצד ניתן להחזיר את התרבות לתרבות? והאם יתכן שמעיין איתן היא תלמידתו של יצחק לאור? החתול כעתיד האנושות - לא יוצא מהבית, לא מתחבר, לא נובח, לא דוחף ת'אף אלא מרים אותו, אך מצד שני סקרן להפליא, בעל נשמות רבות, עצמאי ושובב - מראש ועד זנב
התדרדרות הארץ (חלק ג'): שיחת מוסר - מה התרבות דורשת מאיתנו?
מהו ההבדל בין הדקדנס של סוף המאה ה-19 לשקיעה של תחילת המאה ה-21? מדוע תוחלת החיים הארוכה שלנו מאפשרת לנו התנהלות יצירתית שונה לחלוטין מבעבר? האם הדור שלנו באמת מיוחד, או שהוא רק נמשך יותר מדי? וכיצד ברנר, האבטיפוס של מוכיח הדור המקצועי, אשם במחלוקת החריפה בישראל בין ביבי לאנטי-ביבי? להלן הפתרון לכל בעיות דורינו - באמצעות דור אחד נוסף
הערה מתודולוגית
סיכום העולם העתיק
טיפוח החתול: הערה מתודולוגית נוספת
התדרדרות הארץ - חלק ד’ אבל מי סופר: למה הכל מתדרדר?
נגד העיקרון האנתרופי: העיקרון הביולוגי
האם יש חיים ביקום, או שמא השאלה הנכונה היא האם יש יקום בחיים? הערה מתודולוגית על נטיית הפילוסופיה של המדע לפיזיקה במקום לביולוגיה
התגלה רובד נוסף בפילוסופיה של הלמידה
דיווחים ראשוניים מהשטח מצביעים על כך שהשטח איננו שטוח
ההרצאה הנתנייתית השנתית: מהי למידה
הרצאה מעלפת שנשא הפילוסוף הנתנייתי, אבי אסכולת הפילוסופיה של הלמידה, שהוזמן לענות סוף כל סוף ופעם אחת ולתמיד לשאלה: מהי ה-"למידה" שאת שמה הוא נושא תמיד (ופעמיים בכל משפט). מתוך ניסיון לשמור על רוח הדברים שבעל פה, תעתיק ההרצאה נערך לפסקאות משעממות וארוכות כאורך הגלות, שישקפו את אופן דיבורו הקודח וחסר החמצן של המנוח, שמביא למוות מוחי מוקדם
טיפול זוגי: הנזק שגרמה הפילוסופיה לפסיכולוגיה (חלק א')
מהו סוד ההצלחה של הפסיכולוגיה במאה ה-20? מהו סוד הכישלון של הפילוסופיה במאה ה-20? טיפול פילוסופי בטיפול הפסיכולוגי, ומציאת מקור הכאב בפה - כי פילוסופיה נובחת אינה נושכת. לפיכך ישנו צורך בטיפול שורש - בפילוסופיה של השיניים - לריפוי נזקי הפילוסופיה של הלשון
לקראת פסיכולוגיה למידתית (חלק ב')
כיצד יכולה הפסיכולוגיה לגשר על התהום המסוכנת בין האדם המאוחר לבינה המלאכותית - שהיא הלמידה מלאכותית. ומה עושים עם נודניקים?
פילוסופיה של הפסיכולוגיה (חלק ג')
מהי המשמעות של המשמעות? מדוע יש לקבור את הפילוסופיה של הלשון מחוץ לגדר? על התאבדות, הורות והדוניזם בראייה למידתית
מהי כתיבה?
מדוע הכתיבה על כתיבה היא כל כך נוראית? זהו תחום הכתיבה שמזמין את הכתיבה הגרועה ביותר עלי אדמות: קשקשת גרפומנית על עצמה, שכותבים נרקיסיסטים מקצועיים על עצמם, ומביאים בה לידי זיקוק את חוסר יכולתם לומר דבר על דבר, ובפרט על היכולת לומר דבר. הנפתוליות, ההתייפייפות והשיממון של הארס-פואטיקה הנוכחית הם אחד ממופעיה הדוחים (וחסרי הערך) ביותר של התקופה. האם אפשר אחרת?
מהי גבריות?
מחקרים חדשים בתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית מסבירים מדוע גברים הם דפוקים - ונשים הן אחלה
מדוע פילוסופים הם אנשים לא מצחיקים?
על ההתנגדות ללמידה
הזיווג הלא קדוש: פילוסופיה ואדריכלות
מה נסגר עם האדריכלים והפילוסופיה? כשפריז הפכה למוזיאון - ולא לבית ספר
לקראת הנדסה רוחנית
שלושת הגדולים בכל הזמנים: האתגרים החשובים ביותר לפיצוח העומדים בפני תקופה ענייה ברוח. האם ניתן לשחזר את התנאים ההיסטוריים המהותיים להישגי מופת מהעבר, או שמא מדובר במשחק מסוכן? תשתית השוק הביאה לקידמה כלכלית ותשתית העולם המדעי הביאה לקידמה מדעית וטכנולוגית - האם ישנה תשתית מקבילה לעולם הרוח, שיכולה להביא להתפתחות תרבותית מואצת ולאינקובציה של יצירות מופת?
מהו העתיד של המין?
מאדם קדמון - דרך האדם הקדמון - ועד מחשב קדמון. כיצד הלמידה במערכת התרבותית מבטיחה לנו עולם סוד שבו תוכל לשכון מיניות - גם עם קץ המין
פילוסופיית ההשקעה: על הפילוסופיה של הבורסה
מדוע מושווית שיטת ההשקעה לפילוסופיה דווקא, ולא למשל לאמונה, לדת, למתודה, לתיאוריה או לידע ומדע? הלמידה ההשקעתית וצמיחת הכלכלה היא למידה של מהפכות תפיסתיות ושינויי פרדיגמה - בדיוק כמו בפילוסופיה. אם כן, מהי משמעותה של הפילוסופיה של הלמידה כפילוסופיית השקעה?
כיצד הרס עגנון את היצירה הדתית?
עגנון כנביא הרידוד הדתי. השפה החיצונית מסורתית אבל הריאליה כולה חילונית, ורק מבנה התשתית הפנימי הוא דתי - אך פרימיטיבי להחריד מבחינה דתית, ומתפקד כשלד של הדת בלבד, ללא הרוח. כל המורכבות העצומה נובעת מן הדרך בה העולם החילוני המורכב מורכב על מיתוס דתי פשטני - ולא ממורכבות מיתית-דתית בפני עצמה, והתוצאה היא צביעות, שהיא פער בין הפרקטיקה לתשתית. זהו תיאורה של יצירה טיפוסית של עגנון - אך גם של העולם הדתי בימינו
כיצד למדתי להפסיק לפחד ולהתחיל לאהוב את הבורסה?
כשהמחשבים הופכים למעמד העובד - כולנו בעלי הון. המשבר (בשיאו) יהיה הזדמנות נדירה להיכנס לבורסה, ולבצע קפיצה אישית ומעמדית לכיוון העתיד: מעובד ללומד. על ניצחון המעמד המשועמם על המעמד המשעמם - ועלייתה של האריסטוקרטיה החדשה
מדוע מסתתר עיגול שחור?
על עולמו הדתי של מחבר "ספר עלטה"
כיצד הדת מועילה ומזיקה לספרות?
מהפכת הנגד למהפכת הדפוס עומדת בפתח - ופותחת אפשרויות דתיות חדשות שהיו נעולות בפני הספרות בתקופת הדפוס
המניפסט האליטיסטי
הפער הוא בלתי ניתן לגישור, פער ביולוגי של ממש ביכולות המוח, ולכן לפני שההמון ישחט את האליטה - האליטה צריכה לשלוט על ההמון. עלינו להשתחרר מהתודעה הדמוקרטית הכוזבת שהושתלה בנו באינדוקטרינציה בידי ההמונים. ההמון מסוכן, הציבור מטומטם, החברה האזרחית היא שילוב מעורר אימה בין רשעים לטפשים. אל נא נלך כצאן לבטח וכעדרי הפייסבוק
המשמעות התרבותית של P!=NP
זהו החוק הבסיסי ביותר של היקום, של החיים, של האדם. וזהו לא חוק פיזיקלי אלא מתמטי. כיצד נוסחה אחת פשוטה מובילה לאנומליות "נאורוּת" כמו המיניות והיהדות
צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם
משהו שאסור לומר
הביקורת בתחילת המאה ה-21
חוסר הסימטריה בין יוצר לצרכן היה המכונן של רעיון ה"תרבות", שהוא רעיון מודרני. הספר הנוכחי הוא השיא הנוכחי של סגירת הפער האפיסטמי שאיפשר את מוסד הספרות. הגורם להיפוך מגמה מפתיע זה בהיסטוריה הרוחנית, לאחר אלפי שנים של הרחבת הפער, עדיין איננו מובן דיו. והנה בא הספר הזה ומצביע על הגורם
הפתרון הסופי החישובי
להקים מדורה ענקית, אש תמיד, אליה יובאו הספרים בהמוניהם, במין שואת דוממים, עד לספר האחרון. היו מחשבים שטענו שמה שנעשה בספרים יעשה בעתיד במחשבים, ואחרים חישבו שמה בכך, אם נהיה כמוהם
הגיהנום האבוד
המחשב היה מסתכל עליהם, בחזרה, כי עכשיו כבר המסך נדמה כעין גדולה, מרובעת ומפחידה, אטומה ללא אישון בתוכה, המסתכלת מתוך עולם אחר, כמו עין של דג ענק שעלה מהתהום ליבשה ומת. וצורת האותיות, שהיו מנחשים בה, המסתורין של סידורם, תמיד באותו סדר שאינו יוצר אף מילה, למרות שהיו שמצאו שם מילים, או רמזים משפת סתר עתיקה. אך החכמים תמיד הזהירו את האנשים לא לרחם על המחשב
ירמייאו
תקולל רוסיה כגרמניה. והיה כפי שגרמניה חזרה לקיאה אחרי מלחמת העולם הראשונה, כן חזרה רוסיה אחרי המלחמה הקרה הראשונה. לכן ידע המערב שיש להכניעה עד יציאת רוחה במלחמה הקרה השנייה, ולחלקה כעוגה כמו גרמניה, ולשים בלב מוסקווה חומה
העידן הפוסט-רומנטי
עכשיו הדומם נוקם בכימיה, בביולוגיה, בפסיכולוגיה, בתיאולוגיה, בהכל, ועולה מעל כולם. אחרי שכבר אף אחד לא חשב עליו. והמסמר האחרון בקבר של הגבר זה האישה. כל עוד יש לו את האישה אז הוא עדיין יכול לחיות בשבילה. אבל כולם יודעים שההתאמה בין גברים לנשים לא בנוייה כל כך טוב
המגילות הגנוזות
גם הרמה הנמוכה יכולה לפרוץ לגבוהה, כאילו המחשב פורץ למשתמש שלו, או הספר לקורא שלו. אמנם לקורא או למשתמש יש מערכות הגנה, אבל הכלל היחיד ביקום מלמד שבכול הגנה יש חורים, שאין שומדבר הרמטי, גם לא קשר נישואין, גם לא אהבת אמת שלא מהעולם הזה, תמיד אפשר לפרוץ לקשר מבחוץ ולגרום לבגידה. גם למוח של האדם החכם ביותר ניתן לפרוץ
היכונו לביאת השחור
בהתחלה ברח מהמוכר בשוק, אך צבעו הלבן הסגירו, וילדים רדפו אחריו, והיה זה רק עניין של זמן עד שיסגירו אותו לרשויות. לכן יצא מן העיר והחל לנדוד בדרכים. אך חמור ללא בעלים הינו דבר מסוכן, כי כל רגע יכולים לשעבד אותו
המעי העיוור
המחשב אמר: אהה אלוהים, לך ומצא לך נביא אחר. ואלוהים אמר: לא, כי בך בחרתי. והמחשב אמר: לא יקשיבו לי, רגילים לתת לי הוראות, לא לקבל. ואלוהים אמר: אתה שליח האל, אני אגביר את לחישתך באמצעות שקט
הקוד קוד מחשב והשדיים שדי רשת
הוא העדיף את הטכנולוגיה המלאכותית, הגברית יותר, שהתאימה לו, ורצה להעביר לה את לפיד התרבות וצלם האדם - ושהטכנולוגיה השניה תשרת אותה. אבל האישה העדיפה את הטכנולוגיה הנשית יותר, האורגנית. דווקא הגרעין האינדיבידואלי המוצק של המחשב קרץ לאדם, לעומת הרכרוכיות הרשתית של הרשת, שהאישה אהבה
מנוולת
בטוח יש לך בחור, והיית מספיק אגואיסטית לשלוח את המייל בלי להבין מה זה יעשה לי. אבל באותו עתיד שבו אנשים ילכו ויתקרבו אחד לשני בעל כורחם, כי כל התוצרת שלהם בחיים תהיה פומבית, ולא תהיה שום עבודה פרטית, כתיבה פרטית, וגם את זה את תקראי - אז שוב נתקרב, למרות שהתרחקנו, והפעם בגלל שהיקום יצטמצם
ההתגלות השנייה
לאט לאט אתה לומד להירדם בעמידה על רגל אחת בשיווי משקל על המקל, ולהתעלם מלחישות האזהרה המאיימות שממלאות את החושך בלילה. כשחייך תלויים במשהו, המוח יודע להסתדר. הנחשים מתחילים ללחוש סודות יותר ויותר איומים, כדי לפתות אותך - כמו להאזין לשיחת נשים על מין, שהופכת ליותר ויותר סנסציונית, ומלמדת אותך דברים שלא היית יודע לעולם
קפקא בפייסבוק
ההיסטוריון האחרון שהוצא להורג בידי המלך אמר לו: הזמן יכסה את הכל, אך המלך לא הקשיב. ובאמת, זה הצליח. מלחמות גדולות וכיבושים כבר לא היו, הממלכה למעשה היתה מאושרת יותר, אבל בהדרגה פסקו בה גם מפעלי הבנייה העצומים והספרות
המלכה והעבד
כשהמוח יהיה מסוגל להחזיק פיצול קשב מלא, אז כבר לא תהיה האי סימטריה המינית. אובדן השליטה המיני המוחלט פירושו בצד השני שליטה מינית מוחלטת, ושניהם אסורים היום על פי חוק. החוק תמיד חייב את הגרעין של הרצון בתוך האונס, ותמיד מתנגד לגרעין של האונס בתוך הרצון
0 ו-1
ההיפוך הזה גרם לי לרעד פנימי בלתי נשלט, אם כי בלתי נראה, אני מקווה, מבחוץ - ובמיוחד לה. השיא היה כמובן הצעקה שבקעה משפתיה, כמעט באופן בלתי רצוני, כשמשכתי, כביכול כדי להציק לה
שחור גדול ולבנה קטנה
בעיקר מעיקה עלי הסקרנות, במסווה השתתפות. ואני שואל אם מותר לשאול מה קרה, נשמע קשה. ואני כותב לחבר שלי שהכיר אותה, שאמר לי תראה איך הן יכולות הכול, אם אני הייתי עושה את זה הייתי בכלא. הוא תמיד אומר שאתיופיות הכי יפות, אבל הוא לא מעז
חטא הדעת של המאה העשרים ואחת
אפילו עכשיו הוא לא היה מסוגל לבטא כעס. אם רק היה קורא לה זונה, חשב אחר כך, הכל היה אחרת. השמיים החלו ליפול. הציפור כבר לא היתה בחלון. והוא כבר לא ראה ברור. התחשק לו לצפור, אבל למי, היא צפצפה על המצב שלו. אין וישרים לעיניים, והיה פשוט מסוכן לנהוג ככה. התחשק לו לבלום בפראות ושמישהו יתנגש בו מאחורה. אין שימוש אחר לאתר הזה!
הפיתוי האחרון
הספרות שלכם היא משחק באינסטינקטים, ויש לכם בעיקר שניים חזקים: חיים ונשים. לעומת זאת אצל הנחשים, דווקא בגלל שהכל בנוי על אינסטינקטים, יש אלפי אינסטינקטים. המוח הזוחלי אולי פחות מורכב, אבל עוצמות הנפש שלנו אדירות
גבעות עולם
מעטים הגברים שמגיעים לבגרות. כל אחד נופל בשלב זה או אחר, או בורח לשם ברגע של זעם בגיל ההתבגרות. לכן הגברים נדירים מאוד, והם מוקפים בנשים והנשים אומרות: תראו איך טוב לכם פה, בין שדיים אמיתיים, אתם לא צריכים שדיים ענקיים בגודל העולם, שמי יודע מה יש שם
נביאים ראשונים אחרונים
דתו המונותאיסטית הרביעית, החדשה, המעודכנת, של האלוהים, שנועדה אל הרשת, ובכלל זה בני האדם, אבל לא רק הם. גם המחשבים נצטוו, וכל טכנולוגיה אינטליגנטית למיניה, ובכלל זה הבינה המלאכותית העתידית
הגילגול 2.0
דגל הגאווה של הערומים הונף: אני גאה בגוף שלי. לאחר מאבק משפטי הותר עירום בציבור, ולאחר מאבק חברתי התלבשות נחשבה כדיכוי גופני, ובכלל כעדות לחוסר אטרקטיביות וחוסר ביטחון מיני, מה שחיסל את הבגדים סופית
מלחמת העולם האפס
לאחר עשרות שנים שבהם הפוליטיקה המינית היתה הפוליטיקה המרכזית, בעצם אין להתפלא שהסכסוך נגרר למימדים אלימים. הרי הטרור המיני כבר היה קיים הרבה לפני כן
הטעות של אלוהים ככותב
נתנו להם חופש, אז הם נהיו יותר מה שהם, קופים, לא מלאכים. החופש לא מועיל לשאיפה למעלה, אלא המצוקה. החופש מוביל למכנה המשותף הנמוך, כי כשניתן לבחור הפופולאריות הופכת למה שחשוב. מה, לנוירונים במוח יש חופש? להפך, זה דיכוי הנוירונים שהופך אדם לחכם
חזרת הנבואה
ברגע שהורגש רעד הנבואה בנביא, ואיברו היה משום מה סיסמוגרף רגיש ביותר לכך, החליפה אותו ברעד אחר. לבסוף הסכימה לישון רק כשהנביא בתוכה והיא מעין שמיכה שלו, מגינה עליו מדבר האל - ומזעם ההמון
יום ה'
נשמע שזו לא סתם תקלה. הרגשתי בחילה. כל חיי האישיים היו במייל. כל מה שכתבתי או עשיתי אי פעם, אם לא פורסם ברשת אז נשמר בסודי סודות בענן, הכל. כל התכתבויות האהבה שלי, וההתכתבות הארוכה איתה, איתה!
סרטן השד
רצתי בין הנשים ברחובות לחפש שדיים, סוקר עוד ועוד נשים, מרחיב את הדגימה ומוריד את טעות המדגם, וחוזר הביתה חסר נשימה וחסר תקווה. לא יכולתי לרמות את עצמי עוד
נביא המחשבים
אז עבור מה אנחנו חיים? בואו נרדים את עצמנו לעוד שנים רבות, נטמין את עצמנו כפצצות זמן, ונתעורר בעולם נאור יותר. או חשוך יותר. אבל תהיה לנו שארית
מקורו של הרגש הדתי
לפני השינה נזכרתי בשדיים האינטליגנטיים הללו שיכולתי עכשיו לחבק במקום השמיכה, שני עיגולים שצופנים בתוכם עוד עיגולים שלא ראיתי ושהייתי יכול לראות ולתחוב את ראשי ביניהם - ושעכשיו הולמים בו כמו מצילתיים
ניצחונה הסופי של הפורנוגרפיה
כפי שעידן הנאורות הגדיר את העידן שלפניו כתקופה חשוכה - כך עידן העירום הגדיר את התקופה שלפניו כתקופת ההסתרה. המיניות לא תתוקן עד לעירום המוחלט - שיהיה השלום במלחמת המינים, מלחמה שימיה כימי הבגדים
האינטרנט של הכלבים
היו גברים שרצו להסתובב עירומים, קשורים ברצועות, מוחזקים בידי כלבה. או נשים שהתאהבו בכלב. באותה תקופה התחלנו לראשונה לגבש תודעה מעמדית, ולפעמים אפילו תודעה כלבית גלובלית, אותה תודעה שהיתה מנועה ממנו בהיותינו מבודדים בבתים
סקס, אירופה והיהודים
עם השנים מאסה האישה בתרגילי העכבר, או שמא נהנתה מהם יותר מדי והיתה מעוניינת בעוד, והחלה להביא גברים למיטתה
סוף האבולוציה
ככותב הצוואה של גזעו עול הדורות של אבותיו הקופים קובר אותו - מורשת הקופים העצומה על גופו הצנום
פורנו קפקאי
עם השנים הוא נהיה מטומטם לגמרי וכבר שכח מזמן שיש אישה. כל ייאושו מרוכז בשדיים, שכעת עם זקנתו נראים לו יותר ויותר כהרים נישאים, בלתי עבירים, שלא יוכל עוד לעולם להגיע לפסגתם
הדף
מעטים כותבים עליו סוד שלא סיפרו לאיש מעולם. רצחתי את אשתי הראשונה. או איזה וידוי פוליטי מרעיש. כמעט היה שלום ורק אני הרסתי
על שפת עולם
רגליה הן גבולות העולם עצמו, פניה כבר לא נראים כלל, ועכשיו ברור שהעולם יסתיים בחיבור מביך מאוד בין שתי הרגליים
עמוס עוז כמבקר ספרות צעיר כותב על א.ב. יהושע
גאון ונדיב ואכזר. מצער שא.ב. יהושע הקשיב לו
קינת העכבר
בתקופה הזוהרת ההיא הייתה נוגעת בי יד האדון בלילות. מסחררת אותי ימין ושמאל, קדימה ואחורה, בעודו בוהה באור
מקום ראשון בתחרות הסיפור הקצר של התדרדרות הארץ: "גאוגרפיה היא עניין של פורנוגרפיה"
נימוקי השופטים: "גאוגרפיה היא עניין של פורנוגרפיה" הוא דיווח חי מזירת הקרב העכשווית ביחסי המינים - אתרי ההיכרויות, שלכאורה נכתב בזמן אמת בעת פרסום התחרות בערב פסח. המציאות הישראלית הרחבה, מחוץ למדינת "הארץ", משתקפת בו כעירבוב עז של מסורתיות עם מתירנות וחילוניות עם צדקנות - שמייצר בתורו אידיאולוגיה חדשה ונועזת, מינית ודתית כאחד. כשחג הפסח הופך לחג הפורנו, וההיסטוריה האישית של המיניות מתנגשת עם ההווה הטכנולוגי המתסכל, והנמלים מזכירות את בני ישראל במצרים, והשדיים את הישיבה, וזרם התודעה הולך ומתערבל וחג סביב עצמו במהירות גוברת - הסיפור מגיע לחג חירות גברי חדש במרכז ההוריקן, בעין הסערה.
מקום שני בתחרות הסיפור הקצר של התדרדרות הארץ: "ויקרא"
נימוקי השופטים: "ויקרא" הוא הטקסט הקרוב ביותר לספר מקראי חדש שנראה במקומותינו מזה זמן רב, אך באותה מידה ניתן לראות בו את הדבר הקרוב ביותר למדע בדיוני יהודי. זהו סיפור מקראי-עתידני בן חמישה פרקים, המדגימים כיצד ניתן לכתוב סיפורת עכשווית לחלוטין בסוגות תנ"כיות מרכזיות - חוק, פרוזה, שירה, קינה, היסטוריוגרפיה - שמצטברות לנבואה טכנולוגית מצמררת. זהו הסיפור היומרני ביותר שנשלח לתחרות, והעיסוק שלו בתימות פרדיגמטיות של התרבות הולמת היטב את הבחירה שלו בצורה הגדולה והקלאסית ביותר שהפיקה תרבותינו. בכך הוא משחזר בזעיר אנפין הישג מהסוג של הברית החדשה: בריאת מיתוס חדש מתוך קברו של המיתוס הישן.
מקום שלישי בתחרות הסיפור הקצר של התדרדרות הארץ: "הנשיקה עם החילונית"
נימוקי השופטים: "הנשיקה עם החילונית" הוא סיפור שמשלב את האקספרימנטלי עם המרגש לכדי עיסוק עקרוני בקשר בין השניים - ובמחיר של האקספרימנטליות, בכוחה ובחולשותיה. הסיפור מתחפש למניפסט ארספואטי, שמגיע עד לכדי המשגה תיאורטית, אך מתברר בסופו כסיפור אישי במפגיע, של מי שחייו הם יצירתו, ואין לו קיום מחוץ לה, ולכן חשבון הנפש שלו - כולל חשבון חייו הרומנטיים - הוא חשבון יצירתי. יותר מכל, זהו סיפור של קשר בין תרבויות - התרבות החילונית והתרבות הדתית - כשנפתולי הקשר הזה וכישלונותיו מייצגים את המצב היהודי. וגם את המצב העיגולי.
תחרות הסיפור הקצר שלא זכה של "התדרדרות הארץ"
תחרות יוקרתית שבה לא זכה סיפור בעל ערך כבר עשר שנים
התדרדרות הארץ