שירים אחרונים וגרועים של המשורר המקשיש הנודע, שמשמשים כמבושים בשבילו וכעלי תאנה עבור שירים ראשונים וגרועים של משוררת צעירה חדשה שנולדה, ולפיכך הם הדבר הקרוב ביותר בעולמנו למשגל ספרותי, שמסתיים בעוד שיא תרבותי. כשההשתנה מהמקפצה הופכת למקפצה מהשתנה - נוצרת עוד אדווה בשלולית השירה העברית. והביקורת, שאף היא הפכה עילגת, שואלת: האם אותם שירים עצמם יכולים להיות גם מרגשים וגם בדיחה? האם אותה בדיחה יכולה להיות גם שירה וגם רגשנות? אם הכול תלוי בהקשר של הקריאה - מה זה אומר על הקריאה (ההקשר: תרבות וספרות)
שיריו של המשורר לשעבר, אם יש כזה דבר משורר (לשעבר)
האהבה הגדולה
אני מסתכל עליה
הכול מתקלקל
הכול מתקלקל בעולם הזה
אני מסתכל
הימים הטובים
כבר לא יחזרו
אמא (לא ז"ל, לא מתה, עוד לא תמה, אבל) לא עלמה
כבר לא תיסע לחו"ל - לעולם לא
לעלמא
לא נשב שם, ליד הבית הישן, שכבר היה, היתה
תמ"א
חיי
התה היה חם מדי
חיכיתי. עכשיו קר
האסלה הגדולה
חתול הפך לכלב
מטייל במיטה. מטיל מילותיו:
לא איתה
כזרימת הזהב באסלת הכסף
של המחשב, המקלדת - מדרגות לרדת
שמעתי מאחורי המסך, מאָחר הפרגוד. בפנים:
ביפ
הזוג - המזדקן
גם הקילֶה מהמיקרוגל
השכל, הלב, הכול מתקלקל בעולם בגילי גם
המחשב, הרֶגל - לא חושבת, סוחבת
ואת. לא - אוהבת
שיריה של המשוררת המתחילה (וזוהי רק ההתחלה, לא המשוררת)
משפט האין-שירה
בין ירכיי יושב מחשב גולשת בשבילכם הן בשלות ומושכות אך אנוכי חושבת
על פרדוקס
האינפורמציה בחורים שחורים
לפיו המידע שנכנס לתוך חור שחור עלול להיעלם בעקבות תהליך התאדות החור, בקרינה
הנקראת
הוקינג קרינת
הוקינג
כן זו לא
פרוזה, זה פאקינג
שירה! כי זה פיזי, זה פיזיקה (תיאורטית…)
משפט האין-שיער (באנגלית: No hair theorem) הוא משפט בתורת היחסות הכללית המגדיר את כל התכונות של חור שחור שאותן ניתן למדוד מחוץ לאופק האירועים שלו (האורגזמה - שלי!). אופק האירועים של חור שחור הוא משטח נטול אינפורמציה, בדומה לראש נטול שערות אני לא מגלחת
אני חכמה
סוטים
ואתם, גברים פתטיים, לעולם לא תדעו מה
היא אורגזמה
אורגזמה מהי, הו
סוטים
נאלחים, נאנחים
פרסום ראשון
פרסום שני: פרסום הנס
(אף פעם) לעולם לא אדע מדוע
כל הגברים כולם
מנסים מזיעים נרצעים, עובדים כמשוגעים, לענגני כמשוגעת (פעם אחר פעם)
עבור האורגזמת פעם-אחת (!)
העלובה הקטנה, המסכנה
שלהם, מדוע בנים מתעניינים במין, ההונאה
הגדולה בעולם, ההנאה כולה
שלי
- שאף אם אחשוף
הכול לכולם
עדיין
לי ישאר - המחשוף
ולהם אך הזין
פרסום שלישי: גלידה
ללקק את המקלדת לרדת לדת התבל
בחלד העכבר
אחורי ההר
של הרשת - נקבר משה
נקבר כל גבר - לא נודע פניו, רק אחוריי
כשאני יושבת
עליו - ועליי
לשונו הזהב
בגולת הכסף
ולשוני, גמישה כאָרד
תשיר על שירד, הפסד
הזכר, דור המדבר 2.0
בחרץ האָרץ הנכספת
נוי אביונה - ופרשנה (הנוסף)
מוסף שרת
תרבות וספורנו
בתחרות ספורט הפורנו:
"ויקבר אותו" אם הוא קבר עצמו כדברי קצתם ז"ל (זרע לבטלה) עשתה זאת נפשו הנבדלה.ת
כי הוא מת
בפסגה משם מרחוק את הארץ ראה
כמו הגבר שרואה אותי מגיעה, אה?
בה
הוא
בא
הנה ראש המשורר הבא