התדרדרות הארץ
ניסינו לשנות את הארץ מבפנים - ונכשלנו. הגיעה העת לאלטרנטיבה     

שירים למבוגרים
בלבד
מאת: מי נשאר לקרוא?
השלכת לא הולכת לשומקום  (מקור)
אם המשורר (האשמאי) המזדקן איבד כל כשרון, אך הוא עדיין ממשיך לכתוב ולהתבזות, הרי מקל וחומר ש"תרבות וספרות", שאיבד כל יוקרה וביקורת, ימשיך לפרסם זאת. ואם המוסף שבעבר היה שומר סף והיום כבר אינו מעניין אף אחד, עדיין ממשיך להידפס, האם מישהו עוד מתייחס? באין מאמינים ואמינוּת - ישאר רק הטקס: כך הספרות הפכה לסימולציה של ספרות. כל הסצינה הזדקנה ומתה - אך אף אחד לא סיפר לה את זה. הם עדיין כותבים, עורכים, מפרסמים, מבקרים - אבל אין ספרות. וכולם כמו תוכים חוזרים על אותם פזמונים ורעיונות בהם התאהבו בצעירותם. מבט מפוכח של משורר מנופח - לא ברור על מה. והלוואי והיו אלה "שירים אחרונים", כי אלו שירים שאחרי האחרונים


שירים מפוכחים

תעטוף את זה

לא כועסים
על ילד כזה
כי אין על מי
לכעוס

לא יעזור איך
תעטוף את זה

הורים אומרים
האהבה יותר טהורה
אין אינטרסים, ציפיות (כמו תמיד)
ניתן לראות את הרגע, לא את העתיד
כי אין עתיד

לא יעזור איך
תעטוף את זה



הסיבה (לזכר הדוד ברנרד)

סיבת המוות
היא לא סיבת המוות
היא היתה אסון חייו
ילדיו - רק כספיו - שרפו
אותו בכד מכובד, גם גופה
לא היתה - הלוויה אחריו

אנחנו (שאר המשפחה)
רק חשדנו
לא סבלנו
אותה, הגרושה, עוד בנישואיו

מצאו אותו
אחרי שבוע, מת במיטה
מעולם לא נודעה
סיבת המיתה



מָמִי (טרגדיית המינים)

בנות רוצות בנים
                        בגלל מי שהם
ורוצות שירצו אותן
                         בגלל מי שהן
אבל
                    בנים רוצים בנות
בגלל מה שהן
                ורוצים שירצו אותם
בגלל מה שהם



האחת

לָך (השכוחה), אין בי סליחה
מי שבלבו אהבות רבות
בודד
הוא שבליבו אהבה אחת
אוהב. אמת, לא חסד. ולא סליחה

אין מֶעל לזמן
ואינני מצוֶוה ברכה



הבחירה

הזעם - מורה העם
בֶאָבוד כאב תנומה
מָזה רעָב, מה זה רעָב?
רָעם בָפה, בָבטן - מה
רהב רהב האומה

ומגיפה בהשמנה
עף הסליו בנשמה
בין שיניו הסל ובשנתו
חוסל
בחלומו - המשטמה
חמס
חטף
מהלומה

כנף מכה קטמה
האף ואף איפָה ואיפָה
ואיפֹה נפלה לָאדמה
אומה רבת יעף
התפטמה
והתעייפה

עָם נִפלה, הנה נפלת
אף אתה
אין אפלייה מעִם אלוה
רק אשלייה ללא תרופה
מחלתך - לא
הפתעה
ואפילו התרסקותך
חסרת תנופה

לא תאיר עוד לָעולם
אף שקיעתך
אינה יפה



הבחירה

חיים בחו"ל - שהילדים
לא יצאו ישראלים
בחוץ לארץ לא חולים
בחוצפנות היהודים
את עצמם לא מצילים
לפחות - הצאצאים

ארץ שיושביה אוכלים
אחד את השני, שאוהביה
שונאים, שהכחש בה הוא טוב
כי נחש יעקב
לא יושר בישראל



סבא ג'יפיטי

הבינה המלאכותית
מחדדת הבדלים
בין תוכן לְתבנית:
בין הבנה לָמלאכותי,
בובת חוטים מבול עֶצי
אינה כבר ילד אמיתי


שִכבת מוחי שמחת זקֶנתי
וכִזבתה - תרבותי
אכזבת ביקורתי
ועם גופי גווייתי
נשמת אפי



תפילת האינטרנט

אלוהָי, הצילנו מה-AI
כי חמלת עלינו מדי
מול עורלת מוחינו
בגיא, מול פני משיחנו
מָחשב אדונָי



הומֶרוסיה

המלחמה היא נצחון הכמות
על האיכות, האמא
של הצורה הארוכה
השירה שהיא רומן
הלא קצרה - ולעניין

ה-תופעה של הכמות
שהופכת לאיכות
אף מערכת אחת
יקרה, מוכמנת, או חכמה מאין כמותה
לא מכריעה מערכה
רק מערכתיות, לא תמצות, לא השורה
עושה שירה, ולא סיפור - ספרות.
השחיקה
היא המהות
לא תמרון, תחבולה, הפתעה
לא תנופה, לא התקפה
אלא האספקה
כמויות אינסופיות, בלתי נתפסות
של חנ"מ, רק"מ, חימושים, טיפשים, משאבים, מאסות
לא תוכניות מתוחכמות, רק חיכוך פשוט, שחיקת כוחות וכוחות שחיקה
כתישה אחת קשה וארוכה עד דק, הארטילריה היא מלכת
הקרב, הלוגיסטיקה היא המכרעת, ההתבצרות היא צורת
הקרב החזקה בפער, לא ברק גבורה
עומק - חפירה

לכן מלחמות לא מסתיימות, לא מהירות
הן מתמשכות, מתעקשות, בשוחות, לא נגמרות
כך מהעת העתיקה
הן גם הקלישאות הכי שחוקות
מקבלות עוצמת אמת מעמיקה
כשההדגמה היא במימדים עצומים
גם העמים הכי סתומים
לומדים המון ממלחמה
ואֶימתה אֶם כל אומה

לפיכך -
עקוב אחרי אוקראינה
קרא על כל מהלך, התעדכן בפנייה הכי קטנה
תלמד מכך כל כך, על מגבלות הכוח, במכשיר חכם ונוח
מהספה הפכת כה זקן ומנוסה ומפוכח
כן אפשר לדעת רק איך מאבק נפתח
לא נגמר
וצבא המשקר לעצמו - סופו מר
יסודיות, לא סודיות, לא נשק כלשהו שנשמר
מוסתר, לא פער האיכות
אלא כמות התותחים והבשר

לא כוחות מיוחדים יכריעו, לא טכנולוגיה, רק בנאליה
כתִרגולת הליכה בטורים
לא איזה דימוי מבריק, אלא הדברים
הכי פרוזאים, הם השיר, לא שורת מחץ, לא שחץ חיל אוויר,
אלא אימוני החי"ר
אין מְקרב אוקראינה מעניין ומעשיר
למד לחיות ממי שמשלמים את המחיר



שארית ישראל

שני כבשים בני שנה תמימים
אחד את השני - שוחטים
צאן קדושים התבהם
ואין שִמך יותר בהם
שנת שמיטה באה להם -
ממך

שומטים לארץ תרבותם
שה נבער איננו תם
הבט משמיך במבטם
בוהה אכזר - ומטומטם
ומֶה נשאר

נותר לברוח מבעירך
כרוח נדְחק - ממוח צר
צריך לבנות מבצר
הרחק מפרוצת עירך
ארצך של אל זר
אז בנך -
אל אשכנז חזר



פוסטראומה

לָחץ - לא. כָעס
הוצא החוצה את הגעש
קבור אותם, חניקתם כסה
גבס נואש מחפש מחסה
שנות חיים אחרי הרעש



הכבל

חֶנֶק חָמָק
חֶלֶק חָלָק
נחָש בָחבל
הכול תלוי - לָחש
בשכחת האֶבל
על הילד



זה מת

אינני יודע אם יש צעירים
והאם משהו קורה היום
אני צפרדע עם ציפורים
בבוץ הספרות שוקע רעיון

חלוצה מורידה חולצה
בביצת
התייבשות הכישרון
מי שהכרתי כבו מבפנים
כתבו מבפנים, וכיום - פריחת הכישורים
שירים ישירים שאינם ישרים
קראת את הראיון?



שמו וזכרוֹ בדיבור אחד / הִשמיענו: אינך מיוחד

מדוע - מאז ומעולם אומרים
דברים מדרדרים - והדבר תמוה?

כי תקופות הזהב מהירות וקצרות
כהרף - יש מאין
ואילו השקיעות ארוכות כערב
רב עמום, שעמום ועצוּם עין -
תקופות הזנב

נסיקות ממריאות - לא מתרסקות, דואות
מאות על מאות

כי אם לא בקעת מהביצה בשבת
כמעט לעולם עצמך מצאת
בְדור מִדבר ימוֹת החול
ודיבורים יש לאכול



התפכחות הנפש דוחָה - כל איסורין שבתורה

בגילי, כשהם מגלים לי על גילויהם - - על:
זאת וזה ואיזו אהבה, אח, האכזבה, זה כבר
לא אמין אני מאמין במין נאמן לא באמנים לא מבין מי בימינו
מתרגש
מהרגש
עצמו
בעוצמה
מהמציאות שהיא הציעה
את עצמה
והוא אותה מצא באמצע
- המעשה -

(המצאה, או מה
אתה בגילך יודע)
הצעירים של ימינו, אני מתגעגע
לזקנים של פעם
כי הזקנים של ימינו
גם הם מתגעגעים לצעירים
של פעם, ומעיד אני את נעורינו -
שהם לא היו אף פעם



המצב האנושי

בגילי, גיליתי
שבני אדם
*לא* פועלים
הכבשים פאסיביים, אנשים נשארים בצרתם,
תקועים תמידית, אנטי אקטיביים, זאת תמיד הטייתם
עסוקים בתירוצם, גם נגד ידיעתם וחוכמתם עצמם -
טימטומם
וזהו. וזהו, זהו
שורש נשמתם - והמהות האמיתית
של טבע האדם



פעם דימויים היו חזה - היום הוא מחזה

אהבתם הרומנטית
הטהורה יותר
מלוכלכת ממין, מתגעגעים לעצמם
מעמידים - פנים
שזנבם נהר
הו כאבכם אהבתכם (הנרקיסיסטית, כמו הסקס - קצר)
החנופה לעבר, מתחפשים לתקופה לא רלוונטית - מיותר
כשמחשבים מחקים טוב מהם, אמנותם אומנותם,
אהבתם - מוחקת האדם, מסך מסך שהוא הקיר
מי המקורי בכל העיר



נימפה מאנית

היא מבינה במין, ומהי הבנתה
יכולת
ליהנות הרבה יותר מבנות מינה
ומבנים ברור, אתה איתה, ה"מתמיד" תמיד, אהבתה
התאמתך, פעמים רבות (מאוד) פועמות במיטתה
אין מריבות היא מתה
על מודחקותך
כי אתה
מעוכב
שפיכה



העבד

אהבה היא איפוק
במריבה, מצידה
ומצידך בסיפוק

לשכב לתמיד עם הידידה הכי טובה
שהיא גם מלכה, חכמה, רווקה ויפה
הו, האהבה



הסגירה שאחרי

אני מקנא בשנתה השלווה
אחרי האהבה
לי שדים ולה שדיים
אצלי שמות - אצלה שמיים
גם בחלומות לא היתה מנחשת
מה לי במחשבות



צדיק נסתר

יקוללו לאל הבליכם
שנאתי את נשמת אפכם
החצוף מחוץ למסכה, החנקו נא
אנכי אחרון נוטרי הקורונה
היחיד שלא חלה, לא השתנה
המחלימים לא חולמים שהם כבר אינם
בני אדם. אחרים - כולם
ורק אני עֶד -
השינוי דק, נעלם
אך עמוק ולעד קיים

הוא - הסוד הנסתר בעולם



הכתר הנצחי

גילוי הכתר במקום המצאת גלגל
ההכתרה על כל גבעה ותחת
כל אשרה כמהפכת
דור רעננה

קורונה אף כשאינה סימפטומטית
הורסת את הראשים לתמיד
דורסת גורי משוררים לעתיד
שינה רוחנית נפלה
על העולם - חלה - פגיעה מוחית, סימולטנית
כלל עולמית, הפכה מאליה לנפילה תרבותית
כולם                                                  כולם
               ולא שלפניה היה מושלם

דווקא כשהפגיעה היא כמה אחוזים
היכולת הגבוהה היא שספגה, שלא כמו החרוזים
מכה ללא רפואה, בדור לו ממילא יפה
שתיקת הגנזים, שאינו יודע להפסיק
להגזים, תקופה שאינה אלא פסיק
בסוף המאה העשרים.



כליל השלמות

כיוון שאני חוזה בכוכבים
תקופה בה כולם יהיו מלכים
תוספה קטנה באהבת עצמם זזה
החברה עברה מעבר פאזה
ותרבותה - גזה

אטימותם של האָטומים יצרה
בחומר הרוח מצב צבירה
הכול מטומטם והטעם הרע - הכול בשליטה
עצמית נדירה
באחרים, מִחוץ לְחצֶי עווית אלימה
ובחדרים - מסכי זימה
את עצמם עם עצמם - יענגו
ובאהבתם המעגלית לנצח ישגו
באש התמיד המצמיתה
שבליבותם: ההערצה
העצמית, הצמודה
בחייהם ובמותם
אין פרידה



העגל 2.0

אף העפעף הסגור מאופר
בָתחום האפור העמום
שבין אֶמון בְחלום
לְרמאות שהוא
עילת העילות
וסיבת עליית
תעשיית ההייטק בארצנו הקטנה
החיה בהשהייה בין אמונה
להונאה

מובלת האקלזיה גלויית ההון
על ידי הסינגוגה עצומת העין
מכֶה מטֶה הטק במשקיע השותק - כְאֶל ממון
בעבודת האלילים של יהדות השיממון
ומים - אין



זאת הייתה פשוט טעות

זה הכיבוש זה קיטש
זה קל מדי, נדוש כמו להרגיש
לא מדויק להאשים (האלימות בכביש!)
את החוֹם של החוּמים או התרבות הערבית
המנומסת להתיש
באמירת קדיש
על קברה הטרי
של התרבות העברית
המגדלת ומקדשת
את אנטי - שֶם
מרוב החנטריש

כי רשת יוצרת עכביש
חוסר התרבות מהחיבור של כל תרבות
ראינו זאת באינטרנט, ובָארץ - בָטעות
של איחוד תפוצות היהדות
כשהמכנה הנמוך של שברי
יהודה הוא האריה
שאהב תות



מה קוֹבוּ אוהליך יעקב

האסון הישראלי אסור
שירשים היסטוריון מסור
לעָבר עָם עֶבר
מעֶבר למעָבר
מהמערב לעברית
היהודים מתָמיד היו דומים
מתים מטורְפים - או מטורָפים מתים
לטרוף עמית
אם לא אוכלים אותם הם בולעים
אחד את אחיו, איש את השני שונאים
ולא מבית שני או ראשון, אלא מבראשית

אם לא אותם מתעבים - סתם! -
הם מתעבים אותם
שוטמים ואינם סותמים
סוברים שאין בלתם
עָם לא מטומטם
וברכתם - בלעם



שיעור באמונה

כשמזדקנים מבינים
כמה הכול אֶמון
ומות אמון הוא מוות מבפנים
ממין ואמנות עד כלכלות ואומות
(כולל עמנו) - מותו מותנו
אין - אמון


אפילוג: נאום העין סתומת האישה

האחת

האחד והיחידה (אכן. ובכן)
איך יתכן שדווקא אתה?

מכל האקסים
היחיד, שחסמתי
אותָך כי הייתי היחיד
שֶאֶמֶת-אהב אותך

ואת - (מאחורי המסך) - ידעת
לפיכך ניסית לשמור על קשר - עד
כדי כך (ואם לא דרך הדלת - החלון)
כדי לאשר לך שלא
פיס
פסת



תמונת פרופיל

אותו היום (ראשון) היה היום
האחרון
בו עקבתי אחרייך
ראיתי ופנייך לא
הלכו איתי ּבְּקרָב

בניין ביון שלם שננטש, שלא חרָב
שבכ שבק חייו חייב לכך לא לך
ובכל שנותיו שכבר מאז - אף
לא פעם אחת לא הֶעָז
תִי להיכנס
לָך לָפֶייס
כי (עם זה) ידעתי
לא אתמודד



קללה

האחרים
יכלו להיות לָך חברים
ואילו אני בָּלָקְתי אותך ובָּלָקְתי אותך
בכל מקום

        ל        א
          היתה
פרידה         כידידה

החרמה כהכרזת
אהבה עזה חמה
ועירומה

הצהרת מלחמה



שוב ושוב (שנים)

אהבתְ אותם כמו שאהבת אותי
אך אני אהבתי
אותך             כמו שלא יאהבו
אותך             שוב
תרבות וספרות