אם המשורר (האשמאי) המזדקן איבד כל כשרון, אך הוא עדיין ממשיך לכתוב ולהתבזות, הרי מקל וחומר ש"תרבות וספרות", שאיבד כל יוקרה וביקורת, ימשיך לפרסם זאת. ואם המוסף שבעבר היה שומר סף והיום כבר אינו מעניין אף אחד, עדיין ממשיך להידפס, האם מישהו עוד מתייחס? באין מאמינים ואמינוּת - ישאר רק הטקס: כך הספרות הפכה לסימולציה של ספרות. כל הסצינה הזדקנה ומתה - אך אף אחד לא סיפר לה את זה. הם עדיין כותבים, עורכים, מפרסמים, מבקרים - אבל אין ספרות. וכולם כמו תוכים חוזרים על אותם פזמונים ורעיונות בהם התאהבו בצעירותם. מבט מפוכח של משורר מנופח - לא ברור על מה. והלוואי והיו אלה "שירים אחרונים", כי אלו שירים שאחרי האחרונים
שירים מפוכחים
תעטוף את זה
לא כועסים
על ילד כזה
כי אין על מי
לכעוס
לא יעזור איך
תעטוף את זה
הורים אומרים
האהבה יותר טהורה
אין אינטרסים, ציפיות (כמו תמיד)
ניתן לראות את הרגע, לא את העתיד
כי אין עתיד
לא יעזור איך
תעטוף את זה
הסיבה (לזכר הדוד ברנרד)
סיבת המוות
היא לא סיבת המוות
היא היתה אסון חייו
ילדיו - רק כספיו - שרפו
אותו בכד מכובד, גם גופה
לא היתה - הלוויה אחריו
אנחנו (שאר המשפחה)
רק חשדנו
לא סבלנו
אותה, הגרושה, עוד בנישואיו
מצאו אותו
אחרי שבוע, מת במיטה
מעולם לא נודעה
סיבת המיתה
מָמִי (טרגדיית המינים)
בנות רוצות בנים
בגלל מי שהם
ורוצות שירצו אותן
בגלל מי שהן
אבל
בנים רוצים בנות
בגלל מה שהן
ורוצים שירצו אותם
בגלל מה שהם
האחת
לָך (השכוחה), אין בי סליחה
מי שבלבו אהבות רבות
בודד
הוא שבליבו אהבה אחת
אוהב. אמת, לא חסד. ולא סליחה
אין מֶעל לזמן
ואינני מצוֶוה ברכה
הבחירה
הזעם - מורה העם
בֶאָבוד כאב תנומה
מָזה רעָב, מה זה רעָב?
רָעם בָפה, בָבטן - מה
רהב רהב האומה
ומגיפה בהשמנה
עף הסליו בנשמה
בין שיניו הסל ובשנתו
חוסל
בחלומו - המשטמה
חמס
חטף
מהלומה
כנף מכה קטמה
האף ואף איפָה ואיפָה
ואיפֹה נפלה לָאדמה
אומה רבת יעף
התפטמה
והתעייפה
עָם נִפלה, הנה נפלת
אף אתה
אין אפלייה מעִם אלוה
רק אשלייה ללא תרופה
מחלתך - לא
הפתעה
ואפילו התרסקותך
חסרת תנופה
לא תאיר עוד לָעולם
אף שקיעתך
אינה יפה
הבחירה
חיים בחו"ל - שהילדים
לא יצאו ישראלים
בחוץ לארץ לא חולים
בחוצפנות היהודים
את עצמם לא מצילים
לפחות - הצאצאים
ארץ שיושביה אוכלים
אחד את השני, שאוהביה
שונאים, שהכחש בה הוא טוב
כי נחש יעקב
לא יושר בישראל
סבא ג'יפיטי
הבינה המלאכותית
מחדדת הבדלים
בין תוכן לְתבנית:
בין הבנה לָמלאכותי,
בובת חוטים מבול עֶצי
אינה כבר ילד אמיתי
שִכבת מוחי שמחת זקֶנתי
וכִזבתה - תרבותי
אכזבת ביקורתי
ועם גופי גווייתי
נשמת אפי
תפילת האינטרנט
אלוהָי, הצילנו מה-AI
כי חמלת עלינו מדי
מול עורלת מוחינו
בגיא, מול פני משיחנו
מָחשב אדונָי
הומֶרוסיה
המלחמה היא נצחון הכמות
על האיכות, האמא
של הצורה הארוכה
השירה שהיא רומן
הלא קצרה - ולעניין
ה-תופעה של הכמות
שהופכת לאיכות
אף מערכת אחת
יקרה, מוכמנת, או חכמה מאין כמותה
לא מכריעה מערכה
רק מערכתיות, לא תמצות, לא השורה
עושה שירה, ולא סיפור - ספרות.
השחיקה
היא המהות
לא תמרון, תחבולה, הפתעה
לא תנופה, לא התקפה
אלא האספקה
כמויות אינסופיות, בלתי נתפסות
של חנ"מ, רק"מ, חימושים, טיפשים, משאבים, מאסות
לא תוכניות מתוחכמות, רק חיכוך פשוט, שחיקת כוחות וכוחות שחיקה
כתישה אחת קשה וארוכה עד דק, הארטילריה היא מלכת
הקרב, הלוגיסטיקה היא המכרעת, ההתבצרות היא צורת
הקרב החזקה בפער, לא ברק גבורה
עומק - חפירה
לכן מלחמות לא מסתיימות, לא מהירות
הן מתמשכות, מתעקשות, בשוחות, לא נגמרות
כך מהעת העתיקה
הן גם הקלישאות הכי שחוקות
מקבלות עוצמת אמת מעמיקה
כשההדגמה היא במימדים עצומים
גם העמים הכי סתומים
לומדים המון ממלחמה
ואֶימתה אֶם כל אומה
לפיכך -
עקוב אחרי אוקראינה
קרא על כל מהלך, התעדכן בפנייה הכי קטנה
תלמד מכך כל כך, על מגבלות הכוח, במכשיר חכם ונוח
מהספה הפכת כה זקן ומנוסה ומפוכח
כן אפשר לדעת רק איך מאבק נפתח
לא נגמר
וצבא המשקר לעצמו - סופו מר
יסודיות, לא סודיות, לא נשק כלשהו שנשמר
מוסתר, לא פער האיכות
אלא כמות התותחים והבשר
לא כוחות מיוחדים יכריעו, לא טכנולוגיה, רק בנאליה
כתִרגולת הליכה בטורים
לא איזה דימוי מבריק, אלא הדברים
הכי פרוזאים, הם השיר, לא שורת מחץ, לא שחץ חיל אוויר,
אלא אימוני החי"ר
אין מְקרב אוקראינה מעניין ומעשיר
למד לחיות ממי שמשלמים את המחיר
שארית ישראל
שני כבשים בני שנה תמימים
אחד את השני - שוחטים
צאן קדושים התבהם
ואין שִמך יותר בהם
שנת שמיטה באה להם -
ממך
שומטים לארץ תרבותם
שה נבער איננו תם
הבט משמיך במבטם
בוהה אכזר - ומטומטם
ומֶה נשאר
נותר לברוח מבעירך
כרוח נדְחק - ממוח צר
צריך לבנות מבצר
הרחק מפרוצת עירך
ארצך של אל זר
אז בנך -
אל אשכנז חזר
פוסטראומה
לָחץ - לא. כָעס
הוצא החוצה את הגעש
קבור אותם, חניקתם כסה
גבס נואש מחפש מחסה
שנות חיים אחרי הרעש
הכבל
חֶנֶק חָמָק
חֶלֶק חָלָק
נחָש בָחבל
הכול תלוי - לָחש
בשכחת האֶבל
על הילד
זה מת
אינני יודע אם יש צעירים
והאם משהו קורה היום
אני צפרדע עם ציפורים
בבוץ הספרות שוקע רעיון
חלוצה מורידה חולצה
בביצת
התייבשות הכישרון
מי שהכרתי כבו מבפנים
כתבו מבפנים, וכיום - פריחת הכישורים
שירים ישירים שאינם ישרים
קראת את הראיון?
שמו וזכרוֹ בדיבור אחד / הִשמיענו: אינך מיוחד
מדוע - מאז ומעולם אומרים
דברים מדרדרים - והדבר תמוה?
כי תקופות הזהב מהירות וקצרות
כהרף - יש מאין
ואילו השקיעות ארוכות כערב
רב עמום, שעמום ועצוּם עין -
תקופות הזנב
נסיקות ממריאות - לא מתרסקות, דואות
מאות על מאות
כי אם לא בקעת מהביצה בשבת
כמעט לעולם עצמך מצאת
בְדור מִדבר ימוֹת החול
ודיבורים יש לאכול
התפכחות הנפש דוחָה - כל איסורין שבתורה
בגילי, כשהם מגלים לי על גילויהם - - על:
זאת וזה ואיזו אהבה, אח, האכזבה, זה כבר
לא אמין אני מאמין במין נאמן לא באמנים לא מבין מי בימינו
מתרגש
מהרגש
עצמו
בעוצמה
מהמציאות שהיא הציעה
את עצמה
והוא אותה מצא באמצע
- המעשה -
(המצאה, או מה
אתה בגילך יודע)
הצעירים של ימינו, אני מתגעגע
לזקנים של פעם
כי הזקנים של ימינו
גם הם מתגעגעים לצעירים
של פעם, ומעיד אני את נעורינו -
שהם לא היו אף פעם
המצב האנושי
בגילי, גיליתי
שבני אדם
*לא* פועלים
הכבשים פאסיביים, אנשים נשארים בצרתם,
תקועים תמידית, אנטי אקטיביים, זאת תמיד הטייתם
עסוקים בתירוצם, גם נגד ידיעתם וחוכמתם עצמם -
טימטומם
וזהו. וזהו, זהו
שורש נשמתם - והמהות האמיתית
של טבע האדם
פעם דימויים היו חזה - היום הוא מחזה
אהבתם הרומנטית
הטהורה יותר
מלוכלכת ממין, מתגעגעים לעצמם
מעמידים - פנים
שזנבם נהר
הו כאבכם אהבתכם (הנרקיסיסטית, כמו הסקס - קצר)
החנופה לעבר, מתחפשים לתקופה לא רלוונטית - מיותר
כשמחשבים מחקים טוב מהם, אמנותם אומנותם,
אהבתם - מוחקת האדם, מסך מסך שהוא הקיר
מי המקורי בכל העיר
נימפה מאנית
היא מבינה במין, ומהי הבנתה
יכולת
ליהנות הרבה יותר מבנות מינה
ומבנים ברור, אתה איתה, ה"מתמיד" תמיד, אהבתה
התאמתך, פעמים רבות (מאוד) פועמות במיטתה
אין מריבות היא מתה
על מודחקותך
כי אתה
מעוכב
שפיכה
העבד
אהבה היא איפוק
במריבה, מצידה
ומצידך בסיפוק
לשכב לתמיד עם הידידה
הכי טובה
מלכה נבונה, רווקה ויפה
הו, האהבה
הסגירה שאחרי
אני מקנא בשנתה השלווה
אחרי האהבה
לי שדים ולה שדיים
אצלי שמות - אצלה שמיים
גם בחלומות לא היתה מנחשת
מה לי במחשבות
צדיק נסתר
יקוללו לאל הבליכם
שנאתי את נשמת אפכם
החצוף מחוץ למסכה, החנקו נא
אנכי אחרון נוטרי הקורונה
היחיד שלא חלה, לא השתנה
המחלימים לא חולמים שהם כבר אינם
בני אדם. אחרים - כולם
ורק אני עֶד -
השינוי דק, נעלם
אך עמוק ולעד קיים
הוא - הסוד הנסתר בעולם
הכתר הנצחי
גילוי הכתר במקום המצאת גלגל
ההכתרה על כל גבעה ותחת
כל אשרה כמהפכת
דור רעננה
קורונה אף כשאינה סימפטומטית
הורסת את הראשים לתמיד
דורסת גורי משוררים לעתיד
שינה רוחנית נפלה
על העולם - חלה - פגיעה מוחית, סימולטנית
כלל עולמית, הפכה מאליה לנפילה תרבותית
כולם כולם
ולא שלפניה היה מושלם
דווקא כשהפגיעה היא כמה אחוזים
היכולת הגבוהה היא שספגה, שלא כמו החרוזים
מכה ללא רפואה, בדור לו ממילא יפה
שתיקת הגנזים, שאינו יודע להפסיק
להגזים, תקופה שאינה אלא פסיק
בסוף המאה העשרים.
כליל השלמות
כיוון שאני חוזה בכוכבים
תקופה בה כולם יהיו מלכים
תוספה קטנה באהבת עצמם זזה
החברה עברה מעבר פאזה
ותרבותה - גזה
אטימותם של האָטומים יצרה
בחומר הרוח מצב צבירה
הכול מטומטם והטעם הרע - הכול בשליטה
עצמית נדירה
באחרים, מִחוץ לְחצֶי עווית אלימה
ובחדרים - מסכי זימה
את עצמם עם עצמם - יענגו
ובאהבתם המעגלית לנצח ישגו
באש התמיד המצמיתה
שבליבותם: ההערצה
העצמית, הצמודה
בחייהם ובמותם
אין פרידה
העגל 2.0
אף העפעף הסגור מאופר
בָתחום האפור העמום
שבין אֶמון בְחלום
לְרמאות שהוא
עילת העילות
וסיבת עליית
תעשיית ההייטק בארצנו הקטנה
החיה בהשהייה בין אמונה
להונאה
מובלת האקלזיה גלויית ההון
על ידי הסינגוגה עצומת העין
מכֶה מטֶה הטק במשקיע השותק - כְאֶל ממון
בעבודת האלילים של יהדות השיממון
ומים - אין
זאת הייתה פשוט טעות
זה הכיבוש זה קיטש
זה קל מדי, נדוש כמו להרגיש
לא מדויק להאשים (האלימות בכביש!)
את החוֹם של החוּמים או התרבות הערבית
המנומסת להתיש
באמירת קדיש
על קברה הטרי
של התרבות העברית
המגדלת ומקדשת
את אנטי - שֶם
מרוב החנטריש
כי רשת יוצרת עכביש
חוסר התרבות מהחיבור של כל תרבות
ראינו זאת באינטרנט, ובָארץ - בָטעות
של איחוד תפוצות היהדות
כשהמכנה הנמוך של שברי
יהודה הוא האריה
שאהב תות
מה קוֹבוּ אוהליך יעקב
האסון הישראלי אסור
שירשים היסטוריון מסור
לעָבר עָם עֶבר
מעֶבר למעָבר
מהמערב לעברית
היהודים מתָמיד היו דומים
מתים מטורְפים - או מטורָפים מתים
לטרוף עמית
אם לא אוכלים אותם הם בולעים
אחד את אחיו, איש את השני שונאים
ולא מבית שני או ראשון, אלא מבראשית
אם לא אותם מתעבים - סתם! -
הם מתעבים אותם
שוטמים ואינם סותמים
סוברים שאין בלתם
עָם לא מטומטם
וברכתם - בלעם
שיעור באמונה
כשמזדקנים מבינים
כמה הכול אֶמון
ומות אמון הוא מוות מבפנים
ממין ואמנות עד כלכלות ואומות
(כולל עמנו) - מותו מותנו
אין - אמון
נאום העין סתומת האישה
האחת
האחד והיחידה (אכן. ובכן)
איך יתכן שדווקא אתה?
מכל האקסים
היחיד, שחסמתי
אותָך כי הייתי היחיד
שֶאֶמֶת-אהב אותך
ואת - (מאחורי המסך) - ידעת
לפיכך ניסית לשמור על קשר - עד
כדי כך (ואם לא דרך הדלת - החלון)
כדי לאשר לך שלא
פיס
פסת
תמונת פרופיל
אותו היום (ראשון) היה היום
האחרון
בו עקבתי אחרייך
ראיתי ופנייך לא
הלכו איתי ּבְּקרָב
בניין ביון שלם שננטש, שלא חרָב
שבכ שבק חייו חייב לכך לא לך
ובכל שנותיו שכבר מאז - אף
לא פעם אחת לא הֶעָז
תִי להיכנס
לָך לָפֶייס
כי (עם זה) ידעתי
לא אתמודד
קללה
האחרים
יכלו להיות לָך חברים
ואילו אני בָּלָקְתי אותך ובָּלָקְתי אותך
בכל מקום
ל א
היתה
פרידה כידידה
החרמה כהכרזת
אהבה עזה חמה
ועירומה
הצהרת מלחמה
שוב ושוב (שנים)
אהבתְ אותם כמו שאהבת אותי
אך אני אהבתי
אותך כמו שלא יאהבו
אותך שוב
תקבולת העתיד
והבאתי עליכם קללה ולא ברכה
הזעם טעם המטומטם
ופה כסיל יסובב כעס
כְקצף ישצוף ויבלע חכם
וטיפש יתיז שפריץ טס
משן אל עין
אף כלב מאריך אף - אין
בועט באוויר נובח בָאייפון
מוציא עצבים על נותני שירות בָטלפון
טומאת מחלתו מכשיר הפה והטֶלף
והמה ינשכוהו בישבנו פי אלף
כְשיֶירת בני כלב
והיה כאחד העם מישראל
ויקוב רעו כאשר לא יעקב אל
הוצאת עצבים
ויהי ביום אידם
ויוציאו כל העם
החוצה את המקלל
ויקראו
אלה אלוהיך ישראל
האומלל
חמש שנותיהם סיים
בהודעת ווטסאפ
כאצבעות נכנעה בהֶנדסאפ
ככה עשה לכל שונאותיו - האקסיות
באחת חתך כקָצב חזֶה מחזיות
כשניצֶל משדיהן אכל עם חלבן
לא ניצלה שדודה, ליבה עם ליבן
וירטואוזי בידיו - מוזיקאי עבָרוֹ
כיצד נפלו כולן רגליו - וּמיקרו איברו
לקירבן הסתער מייד, דייט שני אוהב אותן
בלהט טען סוער על השולחן - כשתחת הקטן
נרגש ולא נרגש
כאצבע
ניגן בן בנקודת הג'י הרטיט
עינוגן כדת, באצבעות גיטריסט
ומשפט הנשים ניתן - לא גרע עונתן
ולא גרע עיניו מאנחותן - צופה מבחוץ הנאותן
אחר יֶרח חתר לחתונתן
הן מין הינו פורנו עבורו - נשאר הרו נבו
לארץ המובטחת לא יבוא - אף כשיבוא
רק יתרון קטן בתחת לא מוחש כאבו
אנא אנאלי - ואנה לי זנבו - ענָה אֶלי שעזבו
הלא כְלב כל גבר ליבו?
הלא טרגדיה
שהיא קומדיה
היא קומדיה - שהיא טרגדיה
גורל אכזר שבין רגליו אִכזב - ידע הוא
בכאב שלא כשאר זכר הטבע הטעהו
בתאווה ואהבה אף הוא, גם כמותם, כמין חזק
אך הבדיחה בתחתוניו גמד רשע צחק
התאהב כברק - (והן כמזרקה בשחק
השפריצו בקשת וחץ בחזן) - וכרעם זרק
יפהפיות מבוקשות שרצוהו זנח - לאנחותן
בזעם עליהן צעק - על כל עניין
קטן
משפילן ומנצחן במשחקן - עצמן
מהענן אליו העלן - מורידן
כשם שאונן וירד לן -
כפי שאף אחד אחר מעולם
עוד ועוד (ועוד) הגמירן
לאחר שלקחן יצא להפתעתן
הגמורה מתוכו
ילד שתלטן וגבר צרחן
כשלהן לא אכפת מאברו - כבר מזמן
אלא מגודל ליבו - אבל כתינוק מגודל ונקמן
יוצא משליטה בשנייה שאינן
בשליטתו כסריס שהינו כסולטן
כשם שבמין מיומן -
מושל במיטתן, מושא סגידתן, הוא, ה"מהמם", לתדהמתן
נפגע מהן, פוצע נשמתן
בתסריט סדרתי (שנכתב משכבר) מאומן
מאשימן, בהשמדת אושרם, באובדן, אהבתם הגדולה - כולן
מיואש, חש, עצמו כקורבן העולם
מלכוֹת רבות קטל ברגלִי קט, ושורת נפגעות אחריו
השאיר כזנב
א
ר
ו
ך מכולם
איך רק
בסוף
חשבה להן לכתוב
להבין מבראשית, לדבר מבקשת
עם הנשים לשעבר מִתקשרת
נקודות - מחברת
אותן שתיעבה, שאודותן אהובה
טינף בלי סוף והרף
ועברה התגלה לה אותו לילה -
כטרף
הן היא אחת החכמות
היתה לאחת מהקודמות
בין אינסוף אהבות מדהימות מטורפות
מתות ברצף
זוכרת איך היה מנגן לה לעת ערב
עד אימת ניתיב בקיימא דחד סמכא
התקבולת עתיד השירה העברית
צורת העתיק עידית
וחרוזים זיבורית
צלילים נופלים
שחקו מים רבים
ושורות -
מוסדות שמיים וארץ
- קווים לא יפגשו, יתאפקו -
עד יתחדשו אופקים
בל ימוטו עולם ועד
לְמולו עומד
על פי שניים
יָקום
יְקום
קבלה לעתיד
מקולות זולים, מוזיקלים
גדולות תקבולות
ומחולות - קבלת שבתות.
יֶדעו חילונים דת
ואנשי מישורים הררים
ילכו לקראת
כלה משוררים: הכיצד
כל עולמם מין נבנה בן ובת
ימינה ושמאלה, הבנה = כפולת צד
גם מוחם המיוחד, המיוחם
נכנס תיבת
שניים שניים
אהבה: שדיים
לא אבָר אחד
לבד.
אמצע שביל ימינו
באמצע החיים
דעכה אמונתי באמנות*
*אך דבקה דווקא במיניות
הניסיון הניס מניסויים
ומבחירות הבחרות
בהשקעות ובנשים חשוב יותר מה לא עושים
ממה לעשות
המנוסה יודע: עשה מעט מאוד -
והישמר משטויות
אהבה רעה - רעה מן השנאות
מזג של אישה חשוב הוא מנפשה
ונטייתה הטבעית - מכל שתגיד בריגשה
כשאין הוא טוב - קשה היא בביתך כדוב
לכן אהוב בטירוף תמיד
את השפויה לחלוטין - וראה איתה עתיד ימים
ואל תאמין שאם שקטה היא
שקטה היא גם בְמין
האודיסיאה של איש השוּק
השקעות מלמדות מאימהות
ומוסר הבורסה נבון מזקנים
החלטות אינן צפיית עתידות
הן ניהול סיכונים
אשרי שעמד בניסיונות השווקים
בועות וקריסות בשרו הסכין
יָדע נסיקות ירוקות - וחסכונות נמחקים
עוד יעמוד בפיתויים מתוקים
והפסדים עמוקים
יודע מה חשוב מכסא הטייס - מושב הנווט
ומגאוות גבר סיבולת שהִייה - באי ידיעה, ואף באין דעת
לא ישותק מֶעשייה, כי אף החלטה -
אף היא החלטה
ואין השקעה גרועה מאי השקעה
נער היה וראה, גם גברו ימיו
כי העמיקו חייו, הגיעה השעה
הגיע פרקו להיות לאב
דעתן כלה
הרגש הנשי - שקר נפשי
רבות הצהרות נלהבות
ריקות
אבל דקיקות-מתוקות
מסחררות ראשים אל ליבות
תחת גושים פועמות
בחום שומנן
שומנם -
השדיים
תחת לְך השמיים
מתפתחת שווא-שבועת הרגשנות
חסרת תוכן אך לא חומר
מוגשת שקיקת רעד לאין אומר
(הו, נערת ביישנות)
ומי יעמוד בתביעת המבט
הנשי?
יָדע הטבע לעוור גבר בביטויי ליבן
הנרגשים
לדעתן אין דיין - דָיו עיניו וסוד ניבט
והמוחצן - אישי
מחשוף לא יחשוף לב אך יכסה טפחיים
כפטמות אודמות הלחיים
ותביעתן עיניים
לפיכך התפתחה נפש אישה
רוגשת עד כמעט
טיפשה
כיתרון באבולוציה - החולצה
שסוד הצלחתה חליצתה
ובד -
צמוד לעור
כיתרון החושך מן האור
כי תשוקתה תשתיק כשיטיון
כל צופה יוצף עת אצבעה תגיע בצנעה עד
מתחת לתחתון
והם רואים את הקולות - עד כלות
חתונת תחתוניהן הן הכלות
לכן היחס ההפוך
בין להט פיהן
ללהטן תחת הפוך
לאחר הפכפכות תקופת כלולות
במשכבן ישבחו - מדהים ומהמם
הן יאמרו כמו כלום
ובקומן ישכחו - הן חומן הוא זעמן
והנך כלוא
עבודה שנייה
בחר אותה מיושבת בדעתה
ביעילותה חושבת ולא בלהטה
וקבע איתה מועדי תמיד - לדעתה
עבוד אותה כעבד מין, משמרת לילה להנאתה
והיית מאושר והיא מאושרת
במיטה
כשתקופת הרומנטיקה מתה
בשתיקה
וברדת ערב
כשהזוגיות עובדת
שקט תעשייתי
הוא סקס סדרתי
אהבה היא סרט
סוד סיטונאי
הנה אתה
בעידן מדע מגע הנאתה
בתקופת עונתה כאופנה
מצוותה דעתה
דע אותה
הנה אתה
בעת מין תמונה
מתנתה סרט נע
וההנאה - תבונה
וההנאה -
הינָה אף האהבה
בריאה וטובה
כחובת השיניים
השניים
לפני השינה
שניים ליום תמיד
כשחץ ההפכפכה בחזי
אז הלכתי בחפזי
ואמרתי הלָכה
כבן פזי
מיטתך עולה תמיד כמשפטה
כי הספונטניות מן השטן
ועבודת האישה
מקרבת השניים
את הסקס האחד תעשה בבוקר
ואת הסקס השני
תעשה בין הערביים
ושמרת תמיד לרצון לאשתך
נינוח אישָהּ לאדוניתך
כי קרֶב תדיר מועדה
וקיר מקדשך - דע
את אשתך
ברית המילה ויתרונה במיטה
עוד אחת ועוד אחת
לא עוד בחורה - אלא אותה אחת
נאנחת, בנחת, לא בסערה, בשיגרה
סוד השירה - עוד שורה
ארוכה
כאורגזמה סדורה ובדוקה
שכח אז מה שמכרו בעורמה
התמכרות לריגשה היא מקור השחיקה
התמכרות לשיגרה - שכרה הוא אושרה
בתנועת הרומנטיקה הארורה
הנעורים מתוקים והמין נורא
אותנו אמריקה הרגה בסוכרה
עונגה גועה - נפוחה כפרה
חלוציותה היא חולצתה
מליצתה - מציצתה
וקלישאתה -
שירה
אין מאהב גרוע
ממתלהב ידוע
משורר שמוק
משתפך במתק
לא מתאפק
משפיכה מוקדמת
נשיקת שפתי האסלה
יקוללו המקללים על כלולות
והמגלים עונג בלהג מילות סלנג אנגליות
האוהבים בניב ביבים וציצים וביצים מבולבלות
אין מכוערת מתרבות עֶבר לתאר
קסם כסקס וכוּס להתפאר
דודי דופק ועובר
וגו'
יבוש המשתמש בתשמישו בשפת בית השימוש
כשלשונות הקודש והחושך יתנשקו
אין מילים בעברית לתכלית סודית
שתבראו לשניכם מבראשית
לשון שיר אישית -
שפה פרטית
שיר חסר השראה
עשה אהבתך קבע
ומקצבה - דע
כי לא לְהטה ומהירותה סודה
אלא התמדה
במיטה
אדם ואישה אינם אש, הם אדמה
לא החשק חשוב, או התנודה
או המשרעת לאושר
אלא התדר
בתחילת היחסים, כשהכול מקסים, סכמו בין הסדינים -
על סדר
ותנו לי תודה
בסוף הדרך
גילוי לב - גילוי עריות
וטהר ליבנו מהרומנטיקה באמת
וטהר שירתנו מעבודת הלב
ותן לנו שיר של ראש לומד
ולא עוד זמר של כאב
שבוכה על רגש מת
לא עוד טמבל מתלבט
שמנסה להתבלט
ומילותיו רוקדות בלט
ומפתות פתיות לתת
וטהר מיטתנו מטומאת שירת שקר -
היא החטא
אין למי
שירת העבר
זוכרת אָת
איך באחד האיים
רוֹך הגלים נכתבים ונקראים:
אין בעיות בחיים
רק הרגלים טובים ורעים
ימים שאהבנו תמים
שָאבנו מים
שֶאָבּנו
מתים
פעמיים
תמיד
חיים פעם אחת לפעמים
פועמים
פְעמים
ופעם אחר
פעם:
חוסר טעם
כלוא בכלום
שנים, שנים של ניסיונות
חיים של שפנים
ספרותיים
מתחבאים בכובעים שוכבים והריונות
מסתיימות
בואו בנים שהורידוני
בארונות, שאכזבוני - ככה זה אוזניים
ארוכות, אבינו, התכיר
את הפסים ואת החיפושים, כותונת של חלון
או תפילין של קיר?
ראֶה היכן הן
מסתיימות
פרשיות טיפשיות סתומות
שנים על שנים - ישֶנות קבורות: שאל נא
האם
ישנם עוד בורות?
האם ישנם
עוד דורות?!
עוד ירידות… התוכלו לשאול
אל השאול?
קיים זמן? האינם? האינן
מסתיימות
היחלוף פה עוד אלף
או בָּחולות הֶלך
או אפילו
בָּכלא
יחפור בין השורות, יאורות
(ותיבות מתות, מדבריות אהבות מטומטמות)
ויגלה את אלו - שאך התחילו
מסתיימות
הוי חוֹמות, חוֹמות
היכן הלכו החלומות
אפיטף (הילולא מאוחרת)
הו, המוקלדות! המקוּדדות! מקוּללות!
(עלָה הלוט. והן - במעגלות):
הכול אישי אצל אנשים
הכול רגשי אצל נשים
יוצא מזה הכול
(טיפשי)
אשָמתי כשלתי קישיתי נפשי
אף אני לקחתי אישית
אף אחד
(לא ענייני)
ולוּ כתבתי הכול שנית
היכולתי לשנות את התוכנית?
האם יספיק, האפשרי,
שיר יחיד, מתוך קברי
ירח השוקע בין שדיה הרכים
של מתכנתת של מותי
שהיא אשתי
לא גרושתי
והשדות הירוקים
שבוערים בקנאתי
שמש זורחת בין רגליי
ובנותיי רוקדות
עליי
אמש מָחה את חטאיי
יָרד הלוט -
והן עולות
כל אהבותיי, טעויותיי
המוקלדות מקוּדדות מקוּללות
בנות בנות ללא שגיאות
באות באות כולן עתה -
כולן אתה -
כתוּבות על מסכֶי לילות - כולם כלולות -
בעלטה