ברק בישל מרק: מדוע באמת חזר ברק ומהי תוכניתו הנסתרת הגדולה?
הז'אנר של אהוד ברק מהלך קסם על ישראל הוותיקה, אך הוא בנוי על אחד האמצעים הפרימיטיביים ביותר שקיימים בפואטיקה: ההפתעה.
זהו ז'אנר הסיפור הבלשי התככני, שרק בסופו נבין את ההתחלה. אהוד ברק ידוע כמרכיב שעונים, מתכנן מבצעים מדוייקים, ובעל יכולת
אנליטית מרשימה. לכן קהלו מצפה ממנו לתחבולנות מבריקה ולתוכניות מחוכמות. מה חבל שהוא מחבר כושל, שאינו שולט בז'אנר של עצמו
שואת ההומואים: הרב פרץ מציל את ההומואים מהשמדה עצמית ומהתבוללות
ההומואים הם, כידוע, יצורים מופלאים, אך כנראה שאינם יודעים מתמטיקה. מעולם לא היה דבר במהלך ההיסטוריה האנושית שתרם להכחדת
ההומואים יותר מהתנועה לזכויות ההומואים של שנות ה-70, יחד עם רעיון ה-"הומו" עצמו. אם הרב פרץ לא יצליח במזימתו, "הבעיה
ההומוסקסואלית" תפתור בסופו של דבר את עצמה, כך שהרב פרץ נמצא בעמדת ווין-ווין מול הקהילה
נתניהו מייאו: מדוע אצביע שוב ביבי?
ביבי מוביל אותנו לארץ חדשה - אבל לא יזכה להיכנס אליה. הטרגיות שלו היא הטרגיות של דור המדבר של הציונות, ונפשו
המסוכסכת
היא לא רק המנוע של מנהיגותו - אלא מקור כוחה בנפש הלאומית. אצביע ביבי, ושוב ביבי, ואם יהיו בחירות שלישיות - אצביע
שוב
ביבי. לא כי אני חתולה משוגעת, אלא כי העולם וביבי משוגעים שניהם. ביבי אמנם רחוק מרוח היהדות, אבל הוא התגלמות הנפש היהודית
ומררתה,
ולכן אין מתאים ממנו לגלם אותה על במת ההיסטוריה העולמית. התפקיד - שלו
הרצון להיות אמריקה: על העליבות של "המחאה האתיופית"
חתולה פוליטית: טור שני במדור החדש של בלהה ראובן. והפעם חתולת הבית מזנבת בחתול שחור ענק ואימתני, עם ראסטות וגרוב
וקפוצ'ון
ובלינג, שנראה כמו מלך הפח האותנטי וקורא לעצמו ניגר, אבל משום מה מדבר במבטא אמריקאי, מה שהורס הכל. על עוד קורבן
של
פוליטיקת הזנבויות
