מרד בגן עדן

הפרה האחרונה

חלמתי שהמוות שלי אדום, ואני עולה לגן עדן האדום, ויוצאת פרה אדומה, שאוכלת את העשב האדום, ואומרת: בוא שחור. אני רוצה את העיגולים ממך, כדי להיות פרת משה רבינו. כמו שרש"י אומר, שהפרה קרויה על שם מי שעשאה. ואני הולך לידה, והיא מלקקת לי את הפנים, ואומרת: אני אוהבת אותך, אתה כ"כ מלוח, ואני נזכר בלשון בחרדל ובוכה. והלשון שלה שעירה כמו שטריימל אדום. והיא מחייכת לי: קראת את הספר הסודי של האדמו"ר, שירים וחזירים? ואני נבהל: האדמו"ר כתב שירים? והיא צוחקת: האדמו"ר כתב חזירים! וכשהוא הגיע לכאן הוא התחיל להפוך את העצים בגן עדן לשולחנות. לא שמת לב שאין פה אפילו עץ לרפואה? הוא עשה מהפכה. והפרה מגיעה אתי עד התהום, ואומרת: התורה השחורה נכתבת עכשיו, והוא כבר בפרשה השנייה, פרשת מוח. והשטן משתולל שם. יש דלקת פרקים בתורה, ניוון שרירים שהצדיקים בעצמם צריכים להזיז לה את העצמות, והריאות שלה מלאות דם, והרוגי מלכות צוללים בין דגי דם ומחפשים את החור, כשהיא משתעלת זה נורא. והכי חמור זה כמובן פגיעת הראש, פגיעת הכתר. הרי הכתר זה הגבולות של הראש, והאדמו"ר הולך לעשות שם חור ולהגיע לעולם העליון ביותר, שמעל גן עדן, הם יכניסו את השואה לגבולות המחשבה, ותהיה קטסטרופה. תכל'ס השטן צודק - האדמו"ר שלך הורס את השמים. ואני אומר לה: האדמו"ר הוא אדם מיוחד. והיא מתחילה לרדת אתי במדרגות אל הגיהנום, ומקררת את ראשי עם הלשון שלה, מחממת אותי עם הבטן הענקית שלה, רק שאסור לרכב עליה, כי לא עלה עליה עול. והיא כל הזמן דואגת: אתה בסדר? אנחנו צריכים אותך חי, כלומר מת רק פעם אחת. והיא מבקשת ממני: כפרות, תבדוק שאין לי שערות שחורות. והיא תמימה ועצובה: שואה בגן עדן, הכול אתם חייבים להעלות למעלה? כל דבר להפיל עלינו עם התורה השחורה שלכם? בסוף עוד אחרי שיגמר המבול בשמיים - הם יתחילו את המגדל לאדמה.

תיבת מוח

חלמתי שהאדמו"ר מסתגר בקבר שלו, ומדי פעם שולח החוצה איזה ציפור, כדי לבדוק אם כבר תם עולם החיים, והוא יכול לצאת. ולילה אחד אני רואה אותה בחלון, ואני חונק לו את היונה, והיא לא חוזרת יותר. ויש לה ברגל פתק: תלמידי היקר, בוא תצטרף אלינו. עושים כאן דברים גדולים. וכל פעם השטן מנצח, ואנחנו עוד יותר מסתתרים! ואני שומע בבוקר בחוץ צעקות, פאניקה, האדמו"ר ברח מהקבר. ואני חושש שהוא מסתובב ברחובות ועושה שמות, וכולם מחפשים אותו, והנה אשתי מקימה צרחה: האדמו"ר המת שוכב לי במיטה.

דרשה לסוכות מהאדמו"ר הישן

חלמתי שהאדמו"ר המת עומד על הדוכן בגן עדן, בתוך הבונקר שלו, והפרה האדומה אומרת: הלוואי שיפול. הלוואי שהנחשים ימצאו את הפתח, יתפסו אותו ויתלו אותו על עץ החיים. אם רק ימצאו את החלק הרביעי של אגג וירכיבו אותו… זה הסוף של כל המורדים החרדים. והאדמו"ר מתנדנד: מה זה סוכה בשמים? הפוך - בית זמני מתחת לקרקע. בדיוק כמו שבארץ סוכות זה נגד נדל"ן, נגד קניית בית. כי מי זה קין? איש הקניין. והתורה השחורה בעד תאוות ממון, ונגד תאוות קניין. כי מי זה הבל? הוא המשקיע - מקריב קרבן. אנשי הקניין קנאים, או שלי או שלך, ואילו אנשי הממון יודעים שהממון לא מוגבל, זה רוח, הבל, הכסף הוא המצאה, כסף יוצר כסף יוצר עוד כסף, עד לעולם של כסף, עולם הגאולה, שבו הכול יהיה כסף - ולכן כסף יהיה כלום, האין. המובן מאליו. כי כסף זה אמונה. ואין אמונה בלי אלוהים, ולכן אין כסף בלי אלוהים, אפילו החילונים מאמינים בכסף, כי כסף זה שורש נשמת היהודי בעולם העליון, נכסוף נכספתי. ולכן כששמים זכוכית על כסף זו מראה, כי האדם הוא המטבע של אלוהים, וגם הוא תלוי באמונה של אלוהים באדם, אחרת אין אדם, זו המצאה, נעשה אדם. ולכן החוטא זה תמיד מי שלא מאמין בערך - הוא יוצא מחוץ למערכת. השקרן למשל לא מאמין בערך המילה ולכן מנסה לדבר מחוץ לשפה, או הגנב שמנסה ליצור ערך מחוץ למערכת הכלכלה. אפילו שלושת החטאים הגדולים: שופך הדמים לא מאמין בערך האדם, ולכן הופך אותו לאלוהים. עובד האלילים לא מאמין בערך הכסף, ולכן הופך אותו לאלוהים, במקום לאמונה. אסור להפוך אמונה לאלוהים! ומגלה העריות לא מאמין בערך האישה, ולכן הופך אותה לאלוהים, ופוגם באמונת הגברים שיש נשים. וחטא הדעת היה כלול משלושתם: אדם נחש וחוה. וכל אחד התקלל בתחומו. הרי החטא הוא "והייתם כאלוהים" - אלוהים במקום מאמינים, שזה הרס הפיקציה המשפטית, ההלכתית, להתבלבל בין הפרי לעץ. באלוהים לא צריך להאמין. רק בתורה. והקורבן הוא הוא נתינת הערך, וקין מרוקן את ערך הקורבן. הוא נגד הקרבת הבכור - ומי שנגד הקורבן הופך לרוצח. כי הקורבן הוא הכסף הראשון במסחר בין אדם לאלוהים, שהיום אנחנו סוחרים אתו ברעיונות ובקניין רוחני, אחרי שכבר התעלינו מעל שלבי התפילות והכוונות, ולכן עלות החיות ירדה פלאים. ולכן כדי לשרוד חייבים למכור לו תורות חדשות, הוא הורג תרבויות שמתייבשות, אנחנו הבורסה שלו, ואם נהפוך לדלי סחירות נימחק מהמסחר, ולכן צריך לשאת ולתת באמונה. כי כמו שהקורבן מנוגד לקניין, כך הממון מנוגד לרצח. שורש הקניין זה הנדל"ן, ושורש הממון זה הצאן, המטלטלין, ולכן קין עובד האדמה נענש בגלות נע ונד. כי הכיוון של הקניין זה האדמה, והכסף - השמים, ולכן קין הכניס את הבל לאדמה, ולכן קול דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה - דמים זה כסף. ותיקון הקניין הוא הגלות - הסוכה, שהיא הבורסה, מלשון בורסקאי, סוכת דוד הנופלת מעורו של לוויתן. ויונה הוא ההכנה לסוכה - המבול שבפנים, רחם. ובעתיד לבוא הכול יהיה כסף, כולל המחשבה, כי לכל חישוב יש עלות, וליצירתיות יש עלות עצומה, שואה של ממש, כי צריך חלל פנוי בתוך אלוהים, ולא מחוץ לו. וזהו צל האמונה, כי ברחם יש חושך, כמו שהעור סוגר על העיניים, ומאפשר לחלום. והבורסה היא עולם החלום. ולכן למה שעושים בתוך הסוכה יש חשיבות חלומית, ואוי לו למי שאיננו ישן וחולם בסוכה. אם לא תמכור לאלוהים חלומות חדשים תפשוט את העור ואת הרגל. זו מצוות הראייה, ולא יראה את פני ריקם. והפרה מנסה לצעוק: בוּווווז, אבל יוצא לה: מוּוווום.

מרד הגמדים

חלמתי שאני בדייט בשמיים, בתוך שוק הבשר שהוא שוק הנשמות, והיא אומרת: אני מלאכית, לבנה לשעבר, מלאך שחור אנס אותי, אחת מהבנות שבני האלוהים חטפו. גייר אותי הפך אותי למלאכית כדי שנוכל להתחתן. ועושים את זה בטבילה באש, שורף בהתחלה, אבל אז הנשמה יוצאת, ועולים למעלה. רצה שאני אהיה שחורה. רק עכשיו השתחררתי, הוא הפעיל את כל הקשרים, אבא שלו אלוהים. וככה תמיד, על כל פרי שרציתי, כל דבר קטן בגן עדן, הוא אמר: זה שייך לאבא שלי. - תגלי קצת מה קורה למעלה, אצל חמיך. - אתה רוצה לדעת מה היה לפני ההתחלה? אבל אסור לי, אסור לי, היא נלחצת. אולי איך העולם התחיל? היא מחייכת. - לא, אני דווקא מתעניין באיך העולם יסתיים. והיא מרוצה: בהתחלה הם נופלים יישויות רוחניות, גשם של חידושים. המים באים אחריהם. להתכונן, תיבה, כי הפעם זה הפוך, אלה בני האדם שרוצים לקחת את בנות האלוהים - ולכן במקום עידן הנפילים זה עידן הגמדים. מחייכת, מקסימה. אתה רוצה שנפגש שוב? ואני אומר לה לא אני נשוי.

שבירת האורות

חלמתי שלאן נעלם האדמו"ר? ואני רואה אותו תלוי על איזה עץ, ומתקרב ורואה שזה בובה עם זקן. והאמהות מסתובבות עם מקלות מסביב: לא ככה מגדלים ילדים. אנשים ללא גוף - רק מוח ורוח. רק ספרים - בלי עולם. ויש חושך מוחלט, והרשעים רצים בכל מקום, מטפסים על העצים, ושואלים: איפה היא? - היה חור והם ברחו מהגיהנום. והאמהות צועקות תעזבו אותנו, והרשעים קופצים איפה היא, והגברים כולם מתחת לאדמה בבונקר מנסים להציל את התורה, והרשעים מייללים איפה היא, והשטן מתחנן: זהירות, צריך רק עוד טעות קטנה אחת כדי שהכול יקרוס. והדוקטור סת"ם לא נוגע בתורה, לא מנסה לעזור להחייאה, ורק עומד בפינה ומקטר: בהתחלה יגלו את כל הסודות של הגוף וישארו רק הסודות של הנפש, אח"כ יגלו את כל סודות הנפש - ישארו רק סודות הרוח, אח"כ רק הנשמה, וכו', ואני מתרגז ונותן לו בעיטה בראש, והוא אומר: וכו'. ואני נותן לו עוד בעיטה, והוא אומר: וכו' וכו'. וככה הלאה, וכו' וכו' וכו', ואני נבהל ממה שעשיתי, עכשיו הכובע שלו על הרגל שלי, ואני לא מצליח להוריד את הכובע שלו מהרגל שלי, והרגל שלי מתחילה לחשוב שהיא הראש שלו. והיא מתחילה לרצות שאני אעמוד על הראש. דוחפת לי את הראש לנעל. קופצת למעלה אאוץ' אאוץ' זהירות הראש - וכל העולם מתהפך. הגברים תופסים בחצאיות האמהות כדי לא ליפול, והאמהות נאחזות ברשעים, והרשעים נאחזים בעצים, והגיהנום עומד מעל גן עדן, ומתחתינו השמים חומים פעורה האדמה, ופירות גן עדן נופלים ונופלים, והפרה האדומה מחבקת איזה גנרל נאצי מהגיהנום, שמנסה בכל כוחו לתפוס את הרצפה, ואני אומר: אוי, לא, מתחילה השבירה של התורה. ושומעים את משיח בן יוסף נופל מתוך הבור העמוק שלו, פתאום הוא יוצא מהאדמה עם כל הנחשים, מהמחבוא שהוא היה, וכבר ממשיך לתוך השמים לשעבר, וכולם שומעים אותו: הצילו, אלוהים הפוך!

מוחין דקטנות

חלמתי שיש חורבן אדיר בשמים, והאדמו"ר החדש למטה אומר: סוכות שמח. כי הוא ברוך השם באדמה, וכל התלמידים של האדמו"ר הקודם בשמים. אמרנו לכם לא לעלות אבל לא הקשבתם. והוא מוסר תורה לנשים בלבד, לא עלינו, כי זו ההזדמנות לדור חדש, שלא ידע את יוסף. והוא יושב בתוך הסוכה השחורה שלו, בגודל קופסת קרטון, כדי לא לראות אותן, ואת הגברים מרחיקים, שלא ישמעו. ושומעים מתוך הסוכה: נשים פטורות מהסוכה - כי הן הסוכה! צריך לגאול את האישה מעולם קין, הקניות, הלא מוסרי, שמתייחס לכסף ולהבל כאמצעי ולא כתכלית. במקום להשקיע ברוח משקיעות בגוף, ובמקום לגדל גאונים מגדלות ילדים בריאים! גויים ממש. לכן אגלה לכן, שהאדמו"ר הקודם, זכר צדיק וקדוש לחיי העולם הבא, הורה לפני מותו לקנות מחשב לוח בברית לכל תינוק. ושיהיה כל היום במסך, ולהכין לומדות לתורת הסוד, ופאזלים של הספירות, ובובות של חיות הקודש, ושכל תינוק ידע בגיל שנה את האותיות, ובגיל שנתיים לקרוא, ובגיל שלוש לחשב גימטריא, וקוקו איפה אני הנה אני - זה הבסיס לתורת הסוד. ומגיל אפס יקראו לו את בראשית עם תמונות לחיצות במסך מגע, הנפשה של הזוהר, ואנימציה של עץ הספירות, ומשחק מחשב של גן עדן. ולהזהיר את כל הנערות על זה, שיהודי בא"י יכול להיות כגויי הארצות ממש, ועל זה באה הגלות, א"י מסוכנת מכל הארצות, כי היא יכולה לחבר את היהודי לארץ, והתרופה זה להקים את שמי ישראל, שהילד יהיה מסך של השמיים - סכך, שגידולו מן הארץ אך אינו מחובר לקרקע, בניגוד לקין איש האדמה. כי כל העולם עומד על ההבל של התינוקות, משיחיי אלו תינוקות. וככל שהממשק מתעלה הוא מתחבר לתינוק יותר בקטנות, והממשק יעלה מהידיים, לפה, לעיניים, וידע איפה אתה מסתכל במסך, ומה מעניין אותך, ומה אתה חושב, ומה אתה רוצה, עד שיגיע לכתר. ואז יהיה אפשר לחבר את מוח התינוק לתורה בלי לעבור בפרוזדור העולם. ישירות מהעולם הקודם לעולם הבא. והמחשב יהיה הרחם של המוח, ותפקידכן הסתיים.

תנועת הבריחה

חלמתי שהפרה האדומה דוהרת אתי למטה לתוך השמים, אל המפקדה של השטן. וכל החיות בגן עדן נמלטות לשם, וצדיק אחד מקפץ על רגל אחת, שעות לוקח לו רק להתחיל את הירידה, והוא צועק: אני מנסה לעשות קפיצת הדרך. והצדיקים השמנים מתגלגלים במדרון כלפי מעלה ואומרים: המקום הבטוח ביותר זה הגיהנום. לך תדע מה השטן מתכנן בגן עדן. והפרה גועה בבכי: אלפיים שנה הלכו לפח. האדמו"ר החמור שלך שוב נעלם בזמן הכי גרוע בעולם, התלמידים שלו השתגעו. אתה לא רואה שכל הגאונים הגדולים האלה הם חמורים? המחשב הענק שהם העלו לשמיים בעלות אסטרונומית - אין לו אפילו חשמל. ועכשיו איפה אני אמצא את בני היקר, עגל הזהב? משיח בן יוסף מתעניין רק בכסף, זה מה שהם הכניסו לו לראש. והיא נכנסת להתקף: הם עוד חושבים שהם יצילו את התורה מהשטן, בינתיים השדים למטה רוקדים מסביב ל"מפלצת מירושלים". וכעת יחליפו את חטא העגל בחטא העיגול, שלא לדבר על חטא הקיגעל, ומה יהא על הילד. תורת השואה, אה, אה? ואני אומר לה: בבקשה, בואי, את לא רוצה לראות את הבן שלך בגיהנום. לעולם לא נצליח להגיע אל השטן לדבר אתו. הנאצים בדרך יהרגו אותנו, ואם לא הם הנוצרים, ואם לא הם הרומאים, ואם לא הם העמלקים, וכן הלאה. ואל השטן עצמו לא נגיע. כל הצדיקים שאת רואה פה מתו על קידוש השם עשר פעמים. אל תפחדי להיות קורבן. בואי, אני מלטף אותה, אסור לי לקחת אותך בכוח, יש איסור לשים עליך רצועה. בואי פרה יפה, הפעם אנחנו לא נטהר את המתים - אלא את המוות עצמו מהטומאה.

ואת המאור הקטן לממשלת הלילה

חלמתי שהאדמו"ר החדש השלים את הטיהור, שומר המסך ביער את כל הכיסים האחרונים, והתלמיד איננו. והאדמו"ר יושב בחדר של האדמו"ר, וכל המלאכים של החסידות באים להישבע לו אמונים. ואחריהם כל השדים. וכל מדעי המחשב ומדעי המכשף ומדעי המחשך. והחיות שניצלו יורדות מגן עדן. ופרגודים ומסכים יורדים מהרשת. ורב הטבחים, ודם צפרדע, שניהם חיוורים לגמרי, גם הם בפרצופים. וגם הפרצוף שלי שם. והאדמו"ר החדש מצביע עם הלולב שלו על מסך ענק שהחליף מאחוריו את הספריה, ומחשב-על שהחליף את אולם בית המדרש. והאתרוג שלו גדול ומפותל כמו מוח. וההדס והערבה מתנועעים כמו זנב וכנפיים. והאדמו"ר החדש לוחש כמו נחש: אנחנו נהרוג את המדינה. נעביר את המוסד הזה מהעולם. וצריך להרוג את המדינה לא בחרב, אלא מרעב. להפוך לעולם שחור. מס זה הסמך-מם, הכול צריך להיות בשחור, כדי לא לתת יניקה למדינה. כסף דרך הרשת. לנתק מהיסוד את המלכות - והיא תמות. ורק הכלכלה תישאר. שחורה כמו הלילה.

ישיבת חושך התורה

חלמתי שהצל שלי השתחל לישיבת מטכ"ל אצל השטן, כי הוא כזה רזה שהוא מזכיר של נחש בכיר, כי הוא מזכיר לו את הצל של עצמו, כשהיה צעיר - לפני שהשמין מרוב פחד. וראש הישיבה השטן דופק על השולחן: לאן האדמו"ר הזה נעלם? והשטן לוקח את הזנב שלו, ומרביץ בהם תורה כדי לענות אותם: חייבים לפתות אותה, אצלי לא יהיו חולמי חינם. והוא מגרש את הזבובים: פרה אדומה? פרה ערומה! אני רוצה שתאדים - מרוב בושה, זה מה שאני רוצה. מתחת לשיער - עור, דם. וזנב המטה הכללי אומר: שמעתם מה הוא אמר, אין לנו זמן לעלי תאנה. החלום הוא היפך העיבור, כי הוא ההריון של הגבר, ואז נולדת האישה בראש. והוא קורא מהר למשכיחה, שהיא המקבילה בעולם החושך למזכירה, שתבוא ותוריד את החצאית. אבל בשלב המתקדם הזה נשארה רק המשכיחה האלקטרונית, והשאירו בה הודעה מוצפנת לאחר הצפירה:
שכחתם את השואה, שאותה הפרה האדומה העשירית והאחרונה, של המשיח, תצטרך לטהר באפרה. מלכות אדומה שהופכת לשחורה. חושך אדום. חלום.
והצל שלי מזהה את הקול המוקלט ורועד, כי הנחש הבכיר שומע וצוחק: תמיד הם ירדו עלינו בגיהנום, שאנחנו האדמה של השמיים. ועכשיו - הולכת להיות רעידת אדמה בשמיים. מה לך הים כי תנוס, הירדן תיסוב לאחור, ההרים תרקדו כאילים, גבעות כבני צאן? מלפני אדון חולי ארץ.

בשדות הגיהנום

חלמתי שהפרה לוקחת אותי עמוק לתוך העולמות האדומים. והבת שלה עומדת שם בנחל - בלי ראש. וכל הזקנים אומרים: ידינו לא שפכו את הדם הזה. והפרה מתמוטטת מצער, ואני אומר לה: חכי, זו רק ההתחלה. והחלב האדום שלה נשפך באדמה, והיא מבינה שהיא תהיה הפרה האדומה האחרונה. והזקנים באים לנחם אותה: אין יותר בנים, רק זקנים. ברחנו מהעולמות הלבנים. והראש של העגלה הערופה אומר: שלושה בתי מדרש נאבקים על התורה הבאה: האדמו"ר הלבן הזקן והישן, האדמו"ר החדש והשחור, והאדמו"ר האדום - השטן. והפרה מחבקת אותה: אתם מבינים איזו מפלצת? אסור היה לתת לאדמו"ר לצאת מהעולם השחור. והזקנים אומרים לה: לא בוכים על חלב שנשפך.

ירידת מסך

חלמתי שאני לא מצליח לחצלל ואני מסתכל בשעון ורואה שהשעה לא הגיונית ואני מבין שאני בחלום. ואני יודע שהיום היארצייט של האדמו"ר זצוקלל"ה, אבל כולם מפחדים משומר המסך, ואני הולך רחוק ביער. וכל פעם שרואה אותי זוג מסתתר מרחוק הוא בורח או צוחק, מה עושה אדם שחור באמצע היער. ואני מפחד שילשינו עלי, אי אפשר לדעת ביערות השחורים אם היום יום או לילה. ואחרי כמה שעות בחושך מוחלט אני קולט, בגלל זה אני לא מצליח לצאת. זה כל הזמן ממולי - המסך השחור. אני בתוך שומר המסך. בעולם השחור. והוא אומר: חשבת שתברח ממנו? ואני אומר: ולא רדפתם אחריי? והשומר אומר: מי שלא רוצה לא צריך. לא מעניין אותנו. כל ישראל ערבים זה לזה זה שטויות, אין דין ערבות בנסתרות - בתורת הסוד. והוא עוצם עיניים: ממש לא אכפת לנו אם אתה בפנים או בחוץ, מלפני או מאחורי המסך. העיקר שהמסך סגור. מצדי שכל היהודים וכל החמורים יהיו בחוץ - ורק האדמו"ר יהיה בפנים. אנחנו לא צריכים את כל העם בשביל הגאולה - רק אחד. משיח. מה שחשוב זה האיכות ולא הכמות. הסיירת. והפרה שלידי היא עכשיו פרה שחורה, והיא מתחבאת בחושך. והשומר אומר: אנחנו יודעים שאת שם. ואני: אני לא מבין למה הכוונה. והשומר צוחק: את יודעת שלא תוכלי להיעלם לנצח, חבל שאצל האדמו"ר המתאבד הלולאה נתקעה בצוואר. והפרה הטיפשה לא מתאפקת: פושע. והשומר מדובב: למה? והפרה אוזרת אומץ: מאחורי המסך יש עולם אחר. ושם יש שישה ימים שבת ויום אחד חול, רק להספיק לבשל זה מסירות נפש של האמא. והיום חול שלהם זה השבת שלנו, כך שהם מחללים שבת. והכול נכתב בתכלית הקיצור בחול, ומדפיסים מדפיסים, כדי שיהיה מה לקרוא, ויש אינטרנט שומר שבת עם בקבוקים וחבלים. ואח"כ כל השנה שומרים יום כיפור, ורק את יום כיפור מחללים. מהר מהר מרחיבים את העירוב, וכבר כל העולם עיר אחת, ואנשים רק מדברים ביניהם כי אין מה לעשות, הם בולעים איזה שק שיש בו קלוריות לכל השנה שנתקע בקיבה, ועם מערכת שממחזרת את השתן, שנקראת מוסר כליות. הקודש והחול, החגים והחולין - הפוכים. ואז טומאת המוות מתחלפת עם קדושת החיים, וכבר אין טעם בפרה אדומה. והשומר מחייך בחושך: ולשון בחרדל? והפרה התמימה המטומטמת צוחקת, כבר פחות מפחדת: אני דווקא אוהבת. והשומר מעביר ידו על הפרווה: את חושבת שבגלל שאי אפשר לקשור אותך בצוואר אני לא יכול לתפוס אותך, אהובתי? והוא מחבק אותה בצוואר, ולוקח אותה איתו, והיא מסמיקה בחושך. אדומה כמו מדורה - ושחורה כמו אפר.