ערב כניסת החג

היא כועסת עלי שלא עניתי לה לסמסים, וכל השיחה כעוסה למרות שאני לא רוצה שיצא לא נחמד, אבל האמת שגם אני מאוד כועס, וכל הכעס כבוש כזה, אצל שנינו. ואני אומר שביקשתי שלא תכתוב ושאני לא רוצה לשמוע ממנה אף פעם בחיים אי פעם לא משנה מה יקרה, לא משנה אפילו אם היא באמת תצטרך אותי גם, הכוונה. ובסוף אני לא מצליח להתגבר על זה ושואל, כי אם אנחנו כבר מדברים - ואני בכלל לא רציתי לדבר - אבל את יודעת

הדלקת נרות וזיווג הנשמות  (מקור)

חלמתי עליה שההורים שלי (עדיין בחיים) מתקשרים אליה למרות שאני לא רוצה. הם רק רוצים לומר לה שנה טובה או פסח שמח ומתעקשים. ואמא שלי ז"ל מתקשרת ואני עומד לידה בשיחה, ומבין ממה שהן אומרות שהיא בהיריון ושומע ובסוף נמאס לי ואני לוקח את הטלפון והיא ממשיכה לדבר, ואני בשקט, וחושבת שזה עדיין הם והיא ממשיכה לספר ולספר בלי סוף דברים לא חשובים שהיא עושה, ולא מגיעה לדברים אישיים ואני מחכה שהיא תמשיך לדבר אולי תגלה לי משהו, ומצד שני מתפלא כמה היא מסוגלת לדבר עוד ועוד בלי לחכות לתגובה מהצד השני, ובסוף נמאס לי ואני אומר לשפופרת שזה אני מה שלומך, אבל יוצא לי קול כעוס כזה, כי לא שלטתי בקול כי חשבתי לעשות קול נחמד, ואני הולך ומתקרב לבית שלה תוך כדי שיחה בערב החג, היא גרה באחוזה כזאת ואני מדבר איתה מהחצר והולך בחצר מסביב לבית, והיא כועסת עלי שלא עניתי לה לסמסים, וכל השיחה כעוסה למרות שאני לא רוצה שיצא לא נחמד אבל האמת שגם אני מאוד כועס וכל הכעס כבוש כזה, אצל שנינו.

ואני אומר שביקשתי שלא תכתוב ושאני לא רוצה לשמוע ממנה אף פעם בחיים אי פעם לא משנה מה יקרה, לא משנה אפילו אם היא באמת תצטרך אותי גם, הכוונה. ובסוף אני לא מצליח להתגבר על זה ושואל, כי אם אנחנו כבר מדברים ואני בכלל לא רציתי לדבר אבל את יודעת שההורים שלי מתים עליך - ואני מקווה שזה מרכך אותה לשמוע את זה - והם לא רצו לשמוע לי, אז אני שואל אותה מה כל כך מהר את בהיריון עוד לא עברו שלושה חודשים, ופחות אכפת לי מההריון גם אם הוא בטעות, וכנראה שהוא בטעות והיא התלהבה ממנו, אבל איך היא בכלל הגיעה למצב כזה, ואני שואל האם את בקשר עם האבא כי ברור לי שיש אבא. וכל זה למרות שכבר אין זמן להאריך בשיחה כי לקח זמן להגיע אליה, ותכף נכנס החג, שעוד לא ברור לי אם זה פסח או ראש השנה, ואני אפספס את ההדלקת נרות.

והיא אומרת מה זאת אומרת הוא גר כאן אתי כבר התחתנו, הוא הבחור הכי מדהים הכי טוב שהיה לי, לא צריך יותר זמן מזה כשזה בחור כזה. ואני מנסה להבין ממנה מה כבר יש בו שאין בי, וברור לי שהרבה מסביבה חושבים שהיא השתגעה שהיא בהיריון כל כך מהר אבל לה טוב, ואם ככה כולם מסביב אז אולי הבחור באמת פחות טוב ממה שהיא אומרת. אבל לה נוח מאוד והיא רגועה ושלמה עם עצמה שאף פעם לא ראיתי אותה ככה ממש נהייתה נערת כפר וטוב לה להיות בהריון, היא עומדת ומנקה את החלון בשירותים וממש לא אכפת לה להיות בהריון באמצע ההתמחות (למרות שאיך זה מסתדר בכלל? זה לא. היא הפסיקה ללמוד). והיא גם השמינה מאוד מההיריון ונהייתה עגלגלה לגמרי אפילו שזה רק צריך להיות בהתחלה, וההיריון עצמו פחות מציק לי כי זה בעתיד, למרות שנראה שזה מתקדם מאוד, אבל ברור לי שלא יכול להיות יותר מדי מתקדם, ולכן בניגוד לאחרים שמכירים אותה ומשתגעים אני יכול להיות רגוע כי ממילא יש עוד זמן (למרות שלא נראה שהיא בקטע של הפלה, אבל אני מכיר אותה שעוד הכל יכול לקרות). אלא יותר אני לא מבין מה קרה איך יכול להיות הרי היא מה זה לא יציבה ולא סגורה על עצמה והנה עכשיו ככה.

ואני מנסה לברר בסוף איתה מחוסר ברירה - כי אני מכיר אותה שלא עונה לשאלות "חצופות" ושגם אם עונה אי אפשר לסמוך - מה קרה לה איך זה (היא הרי יודעת במשתמע מה אני חושב עליה, אבל ברור לי שהיא חושבת שאני טועה, ובוודאי עכשיו שהיא השתנתה וזה ויכוח ארוך בינינו שהיה) והיא לא רוצה לספר, אולי כדי לא לפגוע בי או משהו אחר (אי אפשר לדעת), וגם אני הרי רוצה לספר לה על אישתי שהיא מצויינת ושגם אני מצאתי, אבל לא בא לי לספר לה על החיים שלי ולא רוצה לפגוע בה, ומבחינתי שהיא תחשוב שאני מסכן שעוד לא מצאתי ולא מגיע לה לדעת, אחרי שהיא פגעה בי יותר מכל אדם אחר בעולם. אחרי שאהבתי אותה יותר מכל אחת אחרת.

והיא שואלת למה לא שלחתי לה את החלומות שהיא ביקשה לראות, ואני אומר שזה לא עניינה ויום אחד היא תראה אותם באינטרנט - אני מנסה לומר את זה ברכות כדי לפייס אותה, ולומר לה בזה בעצם שיום אחד אני כן אצליח איתם כדי שהיא תתחרט בלב שלה. אבל היא כולה עסוקה בכמה הבחור מדהים, וכמה היא הכי אוהבת אותו, יותר משאהבה אי פעם לפני כן (ואני הרי מכיר אותה שהיא יכולה לאהוב בטירוף ממש), ולכן בהריון כל כך מהר וזה בסדר וזורחת כמו עיגול שמש.

והנה כבר נהיה ערב, וכבר היתה שקיעה והחג כבר נכנס והוא חזר, מגיע הבחור הביתה, בלי חליפה בלי כובע בלי כיפה חילוני (!), ומייד רואים שהוא לא בסדר, הפנים שלו מכוערות הוא נמוך ממני בראש מדבר בצורה מוזרה ואני לא מבין מה היא מצאה בו, אולי הוא חכם ואני מתחיל לחקור אותו לפניה כי היא לא אומרת עליו כלום, שאלות כמו של חקירה מאיפה הוא בארץ. והוא אומר מהשדה בירושלים יש שם איזשהו שדה ענק באמצע העיר אם אני זוכר, כי הוא אולי חושב שאני חבר שלו? ושהוא עבר אליה פה כלומר הוא עבר לגור אצלה ולא להפך, והוא מדבר כמו דפוק לגמרי ועונה לכל שאלה כי הוא תמים, ואני שואל מה אתה עושה בחיים והוא אומר אני נהג, מהנהגים, אתה יודע מה זה נהגים? ואני לא מבין מה היא מצאה בו (אחרי שאותי היא לא רצתה כי לא הייתי מספיק טוב - וגם לא הרווחתי כסף), ושואל אוקי מה למדת, אולי הוא למד משהו מגניב, כמו מתמטיקה או פילוסופיה. והוא אומר אדמיניסטרציה, אתה יודע מה זה? ואני כבר לא צריך לשאול איפה הוא למד בתיכון (הוא לא נראה כמו מישהו שלמד בישיבה) למרות שהוא יענה לי.

והוא, במקום סידור לעשות קידוש, פותח לי איזה ספר מחזור ורואים שם דברים שהוא כתב, ואני חושב אולי היצור הזה מוכשר בכתיבה הוא בטח כותב נהדר וחכם גאון נורא אם היא רוצה אחד כזה, כי אני יודע שיש לה סטנדרטים בשמיים ואף אחד לא מספיק טוב בשבילה, וכי משהו צריך לפצות, וזה צריך להיות משהו מטורף, בהתחשב במצב, ואני רואה שהוא כתב שם שירים כמו ילד מפגר. ואני שואל אותה מה הוא אולי מעולה בצורה יוצאת דופן בסקס, מה מצאת בו, זה כנראה חייב להיות זה כי אחרת מה היא עושה איתו, והיא אומרת: זה לא הדבר הכי חשוב, מה שחשוב זה שאני הכי אוהבת אותו כמו שלא אהבתי אף אחד אחר אף פעם וכל השאר שהיו, הבחורים האחרים, זה כלום לעומתו. ושהיא הכי מאושרת ומאוהבת שהיא היתה אי פעם, או שאפשר בכלל להיות, ושזה זה. וכשזה זה זה זה.