סוף הפמיניזם

עד שלב הבודיבוק - כשהיה רק הפייסבוק - אנשים היו מציעים את הפרצוף היפה שלהם. אבל ברגע שהתחילה הרשת החברתית הביולוגית אז הנשים שנהנות יותר חשפו זאת ונהנו מביקושים עצומים על ידי מיטב הגברים. כמו בכל דבר בסקסוקפיטליזם המאוחר, הפערים והאי שיוויון הלכו והתרחבו: יש נשים שהפכו למיליארדריות של אורגזמות ויש כאלה שהתרוששו לגמרי

אפילו פעם אחת בחיים לא היה לי כמוה - האורגזמה הנצחית של ברניני  (מקור)

חלמתי שהנשים מתחילות לריב בינן לבין עצמן. כי ההבדלים בין המינים הם כאין וכאפס לעומת ההבדלים המיניים בין הנשים עצמן - מה שיוצר ראיות עולם בלתי ניתנות לגישור, בין אלה שלא מצליחות ליהנות בכלל, ושמקנאות ושונאות את אלה שנהנות בצורה כמעט לא אנושית. והאחווה הנשית נסדקת כשמגלים שההבדלים ביולוגיים, ושמה שמעט גברים ידעו תמיד הוא נכון: שיש גזע-על של נשים מבחינה מינית, ויש גזע נחות. ושהן נולדות ככה, ולא נהיות ככה בגלל עוולות החברה, כמו שהן העדיפו להאמין כדי שיהיה את מי להאשים - ובמה להתנחם. יש פשוט הטרוגנטיקה עצומה בכל מה שקשור לעונג הנשי.

והנשים שנהנות הן כמובן המבוקשות ביותר, ללא יחס ופרופורציה בכלל, לעומת אלו שלא. כי עד שלב הבודיבוק, כשהיה רק הפייסבוק, אז אנשים היו מציעים את הפרצוף היפה שלהם. אבל ברגע שהתחילה הרשת החברתית הביולוגית אז הנשים שנהנות חשפו זאת ונהנו מביקושים עצומים על ידי מיטב הגברים, ואלו שלא נשארו מאחור, קורבנות לסדנאות ולטיפולים שרלטניים, ולדרישה מהרפואה למצוא תרופה, כאילו טבען הוא מחלה.

כי כמו כל דבר בסקסוקפיטליזם המאוחר, הפערים והאי שיוויון הלכו והתרחבו, וגם התבהרו לעין כל. וכך גם בתחום המיני יש נשים שהפכו לכוהנות של תשוקה ומלכות עונג, למיליארדריות של אורגזמות, שכל הגברים רצו, ויש כאלה שהתרוששו לגמרי, ונותרו בבדידותן. כי את הונן המיני הנמוך כבר לא היה ניתן להסתיר באמצעות הזיוף, ברגע שהמדדים הביולוגיים לעונג הפכו לאובייקטיביים, ויותר מכך - לחברתיים - עם מות הפרטיות הסופי ברשת הבודיבוק, שהפכה לרשת ההיכרויות הבלעדית כמעט. מי שהתחיל עם בחורה ברחוב מייד שאלו מה יש לו להסתיר, וגם היה לו.

נשים עם יכולת הנאה נמוכה חוו בושה והשפלה חברתית ולא היו מוכנות להביא בנות לעולם. כי גברים הכירו בכך שממילא הם כולם פחות או יותר שווים ביכולת ההנאה שלהם, ולכן חוו הקלה, ועדיף להוליד בנים שלא יסבלו מהמטען הגנטי הבעייתי והמנודה. כי אם פעם התשוקה היתה בנוייה על מראה חיצוני, ולכן האפלייה היתה בין יפות למכוערות, שבזה הפערים בין הנשים קטנים יחסית מלבד בשוליים, אבל העקומה נורמלית והרוב המוחלט של הנשים מושכות את הרוב המוחלט של הגברים, כיום התשוקה בנוייה על ההנאה עצמה, שבה יש פערים מעריכיים בין נשים שונות, ועקומה נורמלית מאוד מכונסת אצל הגברים.

תמיד טענו שהמדדים החיצוניים הם השטחיים, שיוצרים עוול וזיוף ושקר, ולא הבינו מה תהיה המשמעות של מדדים פנימיים, אמיתיים, של חוויה ונוירולוגיה וגנטיקה. פעם, מספיק שהיו לך שדיים, והיום את צריכה להגיע לאורגזמה אחרי אורגזמה. ויש כאלה שמסוגלות בלילה אחד יותר מאחרות בחיים שלמים. והדבר הכי נורא הוא שאין את מי להאשים - אפילו לא את הגברים.