הרמטכ"ל החרדי הראשון

כבר 40 שנה ועוד לא למדתם שהבעיה המרכזית שלכם בחזית הפלסטינית זה נשק אל הרג? אתם חייבים להיות יותר יצירתיים, כי התחרות עם הערבים היא לא מי יותר חזק, אלא מי יותר יצירתי. כשמיתוס נלחם במיתוס צריך להפעיל דמיון ספרותי

תפתחו ספר שמות ותלמדו שהצרעה אמורה להלחם לכם ביושב הארץ במקומכם  (מקור)

חלמתי ששר הבטחון מוצא סופסוף פתרון איך גם להפתיע את כולם בבחירת הרמטכ"ל וגם להצליח לקיים את הבטחת הבחירות לגיוס חרדים, וממנה אותי לראש המטה הכללי. ואני יורד בלילה לבור והמטה הכללי בהלם כללי, והאלופים מתחנפים: "כבוד הרב אלוף! המדים שלך שחורים מרוב מוות בעולמה של תורה, בבקשה תן לנו לכבס אותם שיראו את החאקי" או "הרב אלוף שליט"א! תן לי לשפצר לך את הכומתה השעירה הזאת שצמחה פרא, היא כנראה לא גולחה מאז שנכנסת לבקו"ם", ואני שואל: מה אתם לומדים בישיבת המטה הכללי? והאלופים אומרים: לומדים? אצלנו בישיבות לא לומדים, יש בעיות בכל הגזרות! בעזה קופצים על הגדרות, ואין לנו שום רעיון יותר טוב מלירות.

ואני אומר: באמת? כבר 40 שנה ועוד לא למדתם שהבעיה המרכזית שלכם בחזית הפלסטינית זה נשק אל הרג? שזה כבר סיבך אתכם בשבע אינתיפאדות וועדות בינלאומיות? תשקיעו בזה מיליארד דולר, תחלקו את כל החיילים לחברותות ותביאו רעיונות, לא תמצאו פתרונות? איפה הראש היהודי? הנה תפתחו ספר שמות ותלמדו שהצרעה אמורה להלחם לכם ביושב הארץ במקומכם. אז בבקשה, תזרקו על מי שמתקרב לגדר כוורות של צרעות מהאוויר, ונראה כמה ישארו. וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם...לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ.

והאלופים אומרים: אבל מה עם המסה של המפגינים מאחור? ואני אומר: נו, חסר רעיונות? הכלל הספרותי הראשון בסיפור המקראי הוא מידה כנגד מידה. מי שבא מאחור צריך להילחם בו עם האחוריים. אז תמלאו מטוסי הרקולס בקקי ממכון השופכין, ותרססו את כולם מהאוויר בחתיכות צואה, ונראה כמה יבואו פעם הבאה כדי שצה"ל יחרבן עליהם, ולכמה עיתונאים מערביים יתחשק לדווח כשהם מתמלאים בקקי. תהפכו את כל העניין למסריח. מבצע אייזנקוט - או בעברית: צואת ברזל. אתם חייבים להיות יותר יצירתיים, כי התחרות עם הערבים היא לא מי יותר חזק, אלא מי יותר יצירתי. כשמיתוס נלחם במיתוס צריך להפעיל דמיון ספרותי. איפה החלומות שלכם?

והאלופים אומרים: יש לנו רק 6 שעות שינה לפי פקודת מטכ"ל, אנחנו כל כך עסוקים. ואני אומר: אז פה הבעיה. איך אפשר לחשוב ככה? אני נותן לכם מצוות מטכ"ל ראשונה. מהיום אני משנה את השם של צה"ל מצבא ההגנה לישראל לצבא ההגנה ללילה. נהפוך את כל הדוקטרינה. בואו תביאו לי גרף של כל המלחמות הציוניות, מהכי מוצלחת להכי פחות. מה התופעה הכי פשוטה שאתם רואים? מתאם הפוך בין המאמץ לתוצאה! ככל שהמלחמה יותר ארוכה היא פחות מוצלחת, וככל שהיא פחות ארוכה היא יותר טובה. אז מה אתם לומדים מזה?

ואלוף היבשה קופץ: אני יודע, שצה"ל צריך להתכונן למלחמות יותר ארוכות! ונציב קבילות החיילים מתפרץ: שחייבים להשקיע במחסנים! ואני מתעצבן: הפוך! המלחמות הכי טובות שלכם נמשכו פחות מלילה אחד: מבצע אנטבה, מוקד, הפצצת הכורים בעיראק ובסוריה. לכן מעכשיו צבא ההגנה ללילה מתכונן רק למלחמות שנמשכות לילה אחד. אי אפשר לכבוש את עזה וזה יקח חודשים? אני רוצה תוכנית איך לכבוש אותה בלילה אחד, שיתעוררו בבוקר ויגלו שהרצועה נכבשה, ולא יהיה אפילו מניין הרוגים. מה אתם לומדים מההבדל העצום בין ששת הימים ויום כיפור?

וראש אמ"ן קופץ: הקונספציה! ואני אומר: לא נכון! ההבדל הגדול הוא שפעם אנחנו בחרנו להפתיע, ופעם הם בחרו להפתיע. כלומר, החשיבות המכריעה בתורת המלחמה של גורם ההפתעה - להיות הצד שיוזם אותה בהפתעה מוחלטת. לכן כל תוכניות המלחמה מהיום הן מלחמה ללילה אחד שבה מתכננים הכול לפרטי פרטים במשך שנים, מתאמנים ומתכוננים כמו שעונים, ואז מתנפלים על האויב בהפתעה ללא שום התרעה. הרס של החיזבאללה בלילה אחד, כולל לבוא בלילה ולהרוג את נסראללה במיטה, לפני שהמערכת הבינלאומית מספיקה למצמץ. הרס של החמאס בלילה אחד, לכבוש את הרצועה בלילה אחד ולהרוג את צמרת חמאס בשנתה, לפני שהם יבינו מה קרה להם. עושים להם מכת בכורות בכל כמה שנים, ובכל שאר הזמן מתמקדים בהגנה בלבד ולא נגררים בפנים, עד שנמאס להם. איך אפשר לקונן על אובדן ההרתעה בלי לדאוג להחזרת ההפתעה? מהיום בצבא ההגנה ללילה נלחמים בזמן שישנים וחולמים, ומתגוננים בזמן העירות. זאת התורה, אני אומר לכם מניסיון אישי של שנים. רק ככה אפשר להישאר ג'ונגל בשכונת וילות. תורת הלחימה היא תורת החלימה.