האם אפשרית תקשורת עם המטאפיזי?

מדוע נחוצה תשתית מטאפיזית משותפת בין תרבויות לצורך מלחמה ומסחר? מדוע התנ"ך נוצר בין מצרים ומסופוטמיה? כיצד תפקדה היהדות העולמית כאינטרנט של ימי הביניים? כיצד ההתקרבות ההדרגתית של היהדות למוקדי הכוח לאורך ההיסטוריה קשורה להתרחקות ההדרגתית של אלוהים מהאדם לאורך היהדות? ומהי הבננה שממתינה לקוף האנושי בקצה ההיסטוריה? על כל זאת ועוד - בפרק נוסף ממחברות הבננות

הפיכת המטאפיזי מסובייקט לאובייקט בהגות החילונית, על מנת למנוע תקשורת  (מקור)

פעם חשבו שמסחר נוצר ממחסור ועודף, ולכן ככל שמדינות שונות יותר יהיה ביניהן יותר מסחר. אבל התברר שמסחר הוא דווקא בין מדינות דומות, ובין שונות אין כמעט מסחר, כלומר מסחר נוצר דווקא מתרבות משותפת. וככה גם בסכסוכים ומלחמות. סכסוכים לא קורים בין מדינות שונות אלא דווקא בין מדינות דומות. המלחמה הקרה קרתה דווקא בגלל הדמיון בין ארה"ב לברה"מ, כאימפריות שמבוססות על אג'נדה כלכלית, ולכן זה טעות לחשוב שבגלל שסין תהיה מעצמה יהיה לה סכסוך עם ארה"ב. אלה מדינות שונות מדי, סכסוך נובע מסכסוך רוחני, שמצריך תשתית רוחנית משותפת. לכן עם ירדן ומצרים, שאין לנו שומדבר משותף אתן, יש שלום, ודווקא בגלל הדימיון ביו ישראל לאיראן יש סכסוך, למרות שאין גבול משותף. וכנ"ל הדמיון לפלסטינים וללבנונים, ועם הפלסטינים הסכסוך הכי קשה כי הם הכי דומים לנו, ושני הצדדים מתחרים על תפקיד הקורבן, ולא מוכנים שהשני יתפוס להם אותו, יש הסכמה רוחנית על המבנה הקורבני ולכן יש תחרות עליו. וכך גם בעולם העתיק, לא היה סכסוך עם הבני דודים עמון ומואב כמו עם האחים אדום וישמעאל. הנצרות שנאה את היהדות בגלל הדימיון ביניהן, וכך גם מוחמד נלחם בשבטים היהודים. לממלכות הישראליות לא היה סכסוך פעיל עם מצרים אלא עם הממלכות הצפוניות אשור ובבל, כי המקור התרבותי של הישראלים הוא שם, ולא במצרים. הגרמנים שנאו את היהודים דווקא בגלל הדמיון של היהדות לנאציזם, כעם נבחר. מסעי הצלב היו בגלל הדימיון של הנצרות לאיסלאם, לכן האיסלאם נלחם לכיוון אירופה ולא לכיוון ההינדואיזם, למרות שלכאורה הם יותר עובדי אלילים. זו המסקנה של בראשית שהמריבות הקשות ביותר הן בין אחים, ודווקא בגלל הדימיון הגובר בין גברים ונשים היחסים ביניהם בשפל של כל הזמנים. אפל גוגל ופייסבוק נלחמות כי הן דומות, ולא נלחמות נגיד ביצרני מזון. פילוסופים נלחמים בפילוסופים, וחתולים נלחמים בחתולים.



מה שהגן על הממלכה המצרית, שלא נכבשה אלפי שנים וקיימה רצף תרבותי, זה המדבר, שהגן עליה מהאימפריות המתחלפות במסופוטמיה המורחבת. עד שדרך הכיבוש עברה לים, ואז היא נכבשה בידי רומא. ישראל לא היו באיזור שנכבש הכי הרבה פעמים (מצפון לה), אלא דווקא בין האיזור היציב של מצרים, לבין המהומה התרבותית של מסופוטמיה, ולכן הושפעו משניהם - גם ספגו את ההשפעות המתקדמות הדינמיות והתחרותיות וגם את היציבות התרבותית המונופוליסטית. כנען לא היתה מרכז של מלחמה או אימפריה, אלא דווקא מרכז של סחר, דרך בין האימפריה הקבועה לבין האימפריות המתחלפות. היציבות של מצרים הביאה לסחר מתמשך, והדינמיות של מסופוטמיה הצילה מקיבעון. היא היתה על הגבול בין היציבות לחוסר היציבות, שמבחינה פיזיקלית זה המקום הכי פורה ופרקטלי - גבול כאוס. במסופוטמיה היו אימפריות רבות ולכן חברה אזרחית של חוקי חמורבי, כי כל פעם המדינה התחלפה, והחוק הזה השפיע על החוק המקראי. לעומת זאת במצרים היתה דת מדינה במובנה הקיצוני ביותר, כשפרעה הוא אל, וכל הדת סובבת סביב האלמוות שלו, כי היציבות יצרה את הפירמידות וההתנגדות למוות והחניטה והנצחיות, והדבר הזה השפיע על הטוטאליות של המונותאיזם - האל שלנו הוא כמו פרעה של האלים. כך קיבלנו אל טוטאלי ואל-זמני עם חוק אנושי. והחיכוך בין שני האלמנטים הללו, בין הזמניות האנושית לחוק ממקור קבוע - זה התורה.



מה שגרם להרס העולם הערבי זה ישראל, שלקחה את האליטה היהודית, שחיברה אותו למערב, מכל רחבי העולם הערבי, רוקנה אותו מיהודים. לכן זה עולם שנלקחו ממנו היהודים שלו, יותר אפילו מאירופה אחרי השואה, ונוצר ריק תרבותי, שגרם לפונדמנטליזם. כמו שרוסיה כיום, כשהיהודים שם כבר לא מה שהיה פעם, נשאבת בחזרה לעידן הצארי. זה לא שהאמריקאים יותר יצירתיים מהיפנים והסינים, ויותר יזמיים, אלא שבאמריקה יש מספיק יהודים כדי לשנות את האתוס של המדינה, ואת המדיה שיוצאת ממנה. היהודים, בהיותם האינטרנט האנושי של העולם, כעם רשתי שנמצא בכל מקום, תמיד משכו חברות לטובת מסחר וחילופי רעיונות, ובפרט בין התרבות המוסלמית והנוצרית. בגלל שליהודים לא היה קשר לתרבות ההודית והסינית - שתי אלה נשארו מבודדות מהשאר. אם היהודים היו גולים להודו וסין - התרבות באמת היתה נראית אחרת, ויתכן שהמזרח היה מוביל על המערב, ואצלו היו מתפתחות דתות מונותאיסטיות, הקפיטליזם ורעיון הקידמה המשיחי. הסיבה למלחמה הקרה היא שאחרי שאירופה רוקנה מיהודים היו שתי מעצמות בעלות מיליוני יהודים - רוסיה וארה"ב - שניצלו את היהודים להשגת נשק גרעיני, ואימצו אידיאולוגיה יהודית-כלכלית הופכית. אבל הרדיפה של היהודים ברוסיה תרמה להתמוטטותה, כי היהודים שלה לא יכלו להיות חלק מהרשת היהודית העולמית מאחורי מסך הברזל והתמוטטו תחת הדיכוי, ורק בתקופה הקפיטליסטית שאחרי נפילתה התבלטו כאוליגרכים עד חזרתה לצאריזם. אחרי הניצחון במלחמה הקרה הראשונה, ארה"ב עשתה אותה טעות עם רוסיה כמו שעשתה עם גרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה. ולכן אנו תחת סכנה של פרוץ המלחמה הקרה השנייה. אך שקיעת יהדות רוסיה היא זו שהשאירה את ארה"ב כאופציה המובילה היחידה בעולם. אם היטלר היה מחכה יותר מדי זמן אחרי שגרש את היהודים מעמדותיהם באוניברסיטה גרמניה היתה מתחילה לפגר משמעותית טכנולוגית אחרי הארצות בהן היהודים נשארו חלק מהממסד המדעי. אם למשל הוא היה מתאפק עשור אז לארצות אחרות היה כבר מחשב ופצצת אטום ולו עדיין לא. לכן היה לו חלון הזדמנויות צר. מצד שני, אם המלחמה היתה נמשכת עוד שנתיים-שלוש, וארה"ב היתה מנצחת את גרמניה באמצעות פצצות אטום שהן נשק להשמדה המונית אז גם החשבון המוסרי של השואה היה שונה, והיה מקטין את פשעי הגרמנים שהיו תופסים עצמם כקרבנות. השואה היתה מכה קשה לתרבות האירופית, אבל מה שתרם לברבריות העולמית ועליית התרבות הנמוכה יותר מכל זה הציונות, ששאבה את היהודים מכול העולם והחלישה מאוד את היהדות הרשתית. בסופו של דבר רק ארה"ב, אנגליה, צרפת ורוסיה נשארו עם יהדות מפותחת יחסית - ואלה בדיוק המעצמות שניצחו את היטלר. כלומר ניתן לעשות דה-קונסטרוקציה לכל ההיסטוריה באמצעות היהדות, לא בגלל שהיהדות באמת מניעה את ההיסטוריה, אלא מתוך הפרספקטיבה שלה כרשת גלובלית. כי הרי הסברים היסטוריים (אינטליגנטיים) אינם טוענים שמצאו את המנגנון שמניע את ההיסטוריה, אלא שמצאו פרספקטיבה חשובה להסתכל דרכה על ההיסטוריה, ולכן גם ההנעה של ההיסטוריה משתקפת דרכה, כמו תצלום רנטגן של גוף שיכול להיות בכל מיני מישורים, והטענה היא שמישור מסוים לוכד משהו מהותי ומנבא (למשל יכולים לאבחן מראש מחלה או התפתחות איבר חדש). מבחינה זו הטענה היהודית היא חזקה: המישור היהודי תופס משהו מהותי מלב ההיסטוריה. לכן גם חשוב לחשוב כיצד מנבאת הפרספקטיבה היהודית את העתיד, ובפרט כיצד משתלבת היהדות עם המהפכה המהותית של שינוי האדם. וכאן ניתן לטעון שהיהדות היא הקצה הנוכחי של השבחת האדם, בין אם מדובר בהשבחה תרבותית או גנטית - ההצטיינות האינטלקטואלית שלה היא עובדה. והאוריינטציה הזאת בתולדות הרעיונות יכולה לספק צידוק דתי ותרבותי להשבחה. צידוק דתי: ללמוד יותר טוב תורה, לפענח את מסתריה שלא נגלו לדורות קודמים, להתקרב לשכל העליון לפי הרמב"ם, ואולי אפילו ללדת את המשיח. צידוק תרבותי: כדי להוציא מתוכה גאונים ולהיות אור לגויים ולמצוא טכנולוגיות שיגנו על היהודים מהשמדה ולמנוע שואה. גם היהודים החילונים ילכו יותר רחוק מכל תרבות אחרת כדי למנוע שואה שנייה, וזה כולל נגד סיכון מבינה מלאכותית או סיכון מחייזרים או סיכון מסייבר מוחי או כל סכנה עתידנית אחרת. זה כבר הפך פשוט לפרנציפ. היהודים יעשו הכל כדי לשרוד, גם אם כבר לא יהיה שום טעם לאדם.



פרדוקס פרמי נובע מכך שמספיק פער של אפילו אלף שנה, בין השלב בו תרבויות שונות יוצאות מהכוכב שלהם ומגיעות לפיצוץ הקידמה, ככה שאין שום קנה מידה להשוואה בין ההתפתחות שלהם. גם אם יש הרבה מינים כאלה, או אפילו תרבויות באותו כוכב, הם לא יוצאים במקביל לעולם. כי בעוד אלף שנה ההתפתחות שלנו תהיה חסרת כל השוואה לזו כיום, ולכן אם התאוצה מספיק גדולה, מספיק פער קטן בזמני היציאה למירוץ ככה שכל שניים לא יתקרבו לעולם ולא יתחרו לעולם, ולכן כל גזע יהיה יחידי ברמת ההתפתחות שלו, עד כל מה שנראה באופק. וגזע שמקדים אותנו באלף שנה, או מאה אלף שנה, הוא אולי מסוגל כבר לברוא את כל היקום, ולהיות האל שלנו, ואולי זה מה שקרה, כי מי אמר שכמות החומר והאנרגיה והמרחק ביקום הם גדולים? אולי הם זעירים ביחס ליקום אחר, ואנחנו מיני-יקום, ננו-יקום. אבל אולי האלים הללו עדיין רגישים לסבל, או לבערות, ולכן קצת משחקים בהיסטוריה, או לכל הפחות יוצרים בה ייחוד ועניין, כמו במשחק או בספר. צריך להפסיק לחשוב על חייזרים ולהתחיל לחשוב על אלים, כי הפער בינינו לבינם הוא פער בין אדם לאל, ולא בין אדם לאדם זר או חיה. כי גם בשביל להיות משחק או ניסוי מדעי צריך איזשהו יחס כלשהו בין תחכום המִשחק לתחכום המשחֵק, יכולנו להיות אל של נמלים אבל פחות אל של חיידקים ועוד פחות אל של אטומים או פוטונים. ולכן יכול להיות שכל גזע הוא האל של הגזע שיוצא מעט אחריו למירוץ, ואלה ספירות של אלוהים בתוך אלוהים, מעגלים מתרחבים, הפער ביניהם רק הולך וגדל ומכאן התרחקות האל מאתנו בהיסטוריה. ויתכן שיש גזעים שמעט יותר קרובים לאל שלהם מאחרים, למרות שכמובן בגלל ההאצה הפער שואף לאינסוף. לכן פרדוקס פרמי הוא טיעון דתי, ונפוצות החיים ביקום גורמת לקיום האלים, והמדע בשיאו עוד יכול להתמזג עם הדת בחזרה. אולי באמת אלוהים חיפש עם מי אפשר לדבר איתו באנושות, ומצא שהיהודים הם בני השיח הכי ראויים באופן יחסי לשאר. או החליט ללמד אותה משהו וליצור שותפות באמצעות ישו, שהיה חייזר בגוף אדם.