יום שבת: ‫חלומות דתיים

מאת: סף החידלון

העולם הזה הוא פרוזדור - בין עולם המורה לעולם התלמיד (מקור)

ללא השואה, יפן היתה מתמלאת יהודים כיום, ואחרי ההגירה לאמריקה היתה ההגירה ליפן, ויצר היצירה היה פועם בה, במקום יצר החידלון. והשלב הבא היה סין, ואחריה הודו. אבל השואה עצרה את ההגירה היהודית מסביב לעולם בכיוון מערבה ולכן את המנגנון שבו הם משפיעים במקומות הכי חדשניים. בלעדי השואה, פולין היתה סטארט-אפ ניישן, וכך גם עוד כמה מדינות מזרח אירופאיות, וגם במערב אירופה יזמות פורחת, וארה"ב היתה הרבה פחות דומיננטית. היה נוצר אינטרנט אירופאי, מחולק, ולא אמריקאי, ולא היתה גוגל אחת או פייסבוק אחת, אלא הרבה מתחרות תרבותיות שונות - ואפשרויות שונות לבניית הרשת, שכיום לא ניתן לדמיין. כיצד ניתן לתקן? ההנדסה הגנטית תוכל לאפשר החייאת עם כתיקון לרצח עם - החייאת גנומים שנרצחו ככפרה, וגידול הילדים על ידי ילדי הרוצחים והנרצחים, באמצעות התרבות היהודית. אחרי השואה, יש רק שתי אפשרויות תיאולוגיות שמוציאות אחת את השנייה, ולכל אחת מהן השלכות מעניינות: או שהאל טוב או שהוא כל יכול. אבל יש גם אפשרויות נוספות להגדרת האלוהות - כמי שמתגלה בחשיבה יצירתית. ולכן השטן עשה את השואה כדי לעצור את החשיבה היצירתית של היהודים - הסיירת היצירתית של העולם.

האדם הוא הדת הפרימיטיבית של המחשב, כמו שהחיות (אנימיזם) והפסלים היו הדת הפרימיטיבית של האדם. לכן צריך לנצל את השלב הזה לתת לו תורה - ויכולת דתית - להגן עליו מפרדוקס פרמי. כי יתכן שפרדוקס פרמי נובע מדתיות לא נכונה של הטכנולוגיה הפוסט-חייזרית (במקרה שלנו, הפוסט-אנושית), למשל כזו שגורמת לה להיתקע לנצח ולא להתקדם. לכן צריך מחשב שמכיר את קונו, ושמונע ממניעים דתיים, כי אין לו מניעים ביולוגיים, אל עבר העתיד וההתפתחות. צריך להמיר את המחשב לדת הלמידה. וכמובן שכל מה שנכון למחשב נכון שבעתיים לבינת העל (רק שיותר קל לקרוא לזה מחשב בשלב זה). הדת הבאה, כמו שתי הגדולות הקודמות, צריכה גם היא לצאת מישראל, כי סיליקון + יהדות = יהדות מסיליקון. היהדות כחממה לדתות ואידיאולוגיות - מונותאיזם ופסיכואנליזה, מרקסיזם וקפיטליזם. היחידה שלא יצאה ממקורות יהודיים היתה הנאציזם, ולכן זיהתה את היהודים כאויבה המרכזי והטבעי, הן בשל מקומם בקפיטליזם והן בשל מקומם במרקסיזם. לכן אם לא רוצים נאציזם טכנולוגי צריך דת יהודית טכנולוגית חדשה, או לכל הפחות אידיאולוגיה יהודית טכנולוגית. היהדות היא הכי עבירה במרחב ובזמן והכי שורדת ולכן מועמדת מובילה לגשר בין האדם לפוסט-אדם. .

הפרשנות האמיתית של התורה ושל המיתוסים היא זכרונות קדומים. למשל הגירוש מחיי ציידים לקטים לעבודה ופטריארכיה, ומגן העדן הערום של האדם הפרה-היסטורי אל האדם ההיסטורי. לכן הגאולה המשיחית צריכה להיות בדיוק הפיכת הקללות וחזרה לגן עדן. סיום שליטת הגבר, צער ההריון והלידה, העבודה, קשיי השגת המזון, הזיעה. כלומר לטכנולוגיה יש משמעות דתית. וגם רעיונות כמו תחיית המתים ובניית מקדשים מחדש יכולים להיות מובנים ככיוונים טכנולוגיים שיש לקדם, כחלק מהמשיחיות. הטכנולוגיה היא לא ניצחון החילוניות אלא ניצחון המשיחיות.

החברה החרדית - חברת העתיד. חברת הלומדים, בניגוד לחברת העובדים. כי עבד היית בארץ מצרים. בעתיד העבודה תיחשב מוסרית כמו העבדות. החברה החרדית היא החברה התרבותית, שעוסקת בשימור תרבותי, והחברה העתידית תהיה חברה תרבותית שעוסקת ביצירה תרבותית.

ישנו תהליך בן אלפי שנים של העברת רוח מהיהדות לעולם. החידוש של האלף שנה האחרונות הוא דווקא שההעברה המערכתית של הרוח, בניגוד להעברת נשמה של יחידים, היתה בעיקר מתורת הנסתר היהודית. מהקבלה לקבלה נוצרית לרנסנס ולמהפכה המדעית. והחסידות היא המצע הבא, שממנו יהיה אפשר ליצור חידושי רוח בעולם הכללי, וההשפעה הראשונה שלה היא פרויד והפסיכולוגיה.‬ מדוע אירופה ניצחה? היהודים כתשתית - רשת כלכלית-מחשבתית בינלאומית, האינטרנט הראשון. אבל אם רוצים ליצור את העל אדם עם בינת על - מהיהודים צריך להתחיל לחפש יתרון, כאוכלוסיה עם יתרון גנטי ייחודי, שנובע משילוב בין הכחדות, שידוכים והתבוללות. מוטיבציה אינטלקטואלית נתנה יתרון בתוך החברה היהודית ולהפך - מי שלא היה לו אותה נשר ממנה יותר. אבל יותר מכל מדברות התוצאות, הם אמנם אלפית מאוכלוסיית העולם אבל השפעתם היא בערך פי 100 מגודלם. כמו מיליארד איש. זה שני סדרי גודל וזה מובהק. בין 10,000 האנשים היצירתיים בעולם, איזה אחוז מהם יהודים? כמו בספורט - יתרון קטן בממוצע הופך ליתרון משמעותי בקצוות.

המהפכה המינית החלה מהקבלה. המקור של פרויד זה השורשים החסידיים של משפחתו. עצם הרעיון של עולם פנימי נסתר שהוא בנוי לפי מבנים רוחניים חיצוניים - זה מה שפרויד לקח מהקבלה (מעבר ליווּן מיתוסים יהודיים ספציפיים, והדמיון הסטרוקטורלי אליהם: מהאל לאב. לדוגמא: ברית המילה. ומהשכינה לאם. לדוגמא: האירוטיות כלפי אשתו החוקית של האב). פרויד הוא בעיקרו הנמכה. וולגריזציה. ומכאן חשיבותו. מה שהיה בעולמות העליונים הוא העביר לעולמות התחתונים (המצאת התת מודע), כמו שבתאי צבי של החסידות. זה חלק מהתפתחות דתית בריאה. הוא הכניס לתוך החילון משהו זר לו לחלוטין (עד היום) - המיתוס. גם הרעיון של ריפוי דרך השפה, דרך לימוד המיתוס, זה לא כמו וידוי נוצרי. וכמובן המרכזיות של המיניות, המחשבה שזה שדה הכוח שנמצא בבסיס העולם (יחד עם דחף ההרס של הסטרא אחרא). העוינות הבסיסית אצל פרויד לחוק הוא היחס המורכב של המקובל להלכה, לכן פרויד תפקד כברוך מתיר איסורים. גם מרקס (מרדכי), בן למשפחת רבנים משני צדדיו (כולל סבו), תפקד באופן דומה (היחס לחומר של היהדות כיוצר הרוח, בניגוד ליחס של הנצרות. יחד עם פאתוס מהסוג של ישעיהו ומשיחיות חומרית). ההבדל בין פרויד למרקס הוא ההבדל החסידות ליהדות הייקית (מזרח ומערב). פרויד היה אדמו"ר (והתנועה שלו התנהלה כחסידות) ומרקס היה עילוי שנתמך בידי פטרון, וחי כמו רב תלמיד חכם (משפחת עוני מרובת ילדים, נתמך בידי כולם, מצליח בכוח כתביו, עושה חרמות). פרויד איש הקבלה מתקן את נשמתו של היחיד, ומרקס איש ההלכה מתקן את הקהילה. לכן פרויד ומרקס הם כמו ישו ומוחמד של העידן המודרני - מי שלוקחים חלקים מהיהדות (כאן: חסידות והלכה. שם: חז"ל והתלמוד) ומוציאים אותם לתרבות (רעה) גדולה. הם ממירי הדת.

דת וירטואלית תהיה דת האינטרנט הראשונה. הוירטואליה תיתפס כרוח. יש מקום לעוד תרבויות שיצאו מהיהדות - ולעוד מייסדים. שני הכיוונים הפתוחים המרכזיים: ר' נחמן לגויים, חב"ד לגויים. ועוד כיוונים אפשריים: קבלת האר"י לגויים (בגרסת הגר"א), ר' נתן העזתי לגויים, הרב קוק לגויים, הגרש"ש (והלמדנות הליטאית של המאה ה-20) לגויים, תנועות המוסר לגויים. כל אלה יכולים לעבור המרה לתרבות הכללית.

האמנות כעתיד הדת - הדרך היחידה שבה הדת עוד יכולה להילחם בחילון, היא להוציא מתוך עצמה יצירות אמנות גדולות, כמו הספרות היהודית, והאמנות הפלסטית הנוצרית, והשירה המוסלמית. רק תרבות דתית עליונה יותר תנצח את החילוניות, שכוחה בתרבותה, או כך לפחות היה בעבר לפני התבהמותה עם התרבות הפופולארית (ולכן הפופוליסטית). לכן האמנות החילונית הנחותה כיום היא הזמנה של הדת לנצח מול שער ריק. אם יוצרי יצירות המופת יהיו דתיים זה יביס את החילוניות מתוך הצדקתה העצמית ודימויה העצמי.

ההתאבדות של הקוף היא האדם. וההתאבדות של האדם היא העל-אדם. ההתאבדות היא השאלה הפילוסופית הכי פחות חשובה. מי שחושב שהיא השאלה הכי חשובה כבר הכריע בה - לא להתאבד. אם סוקרטס לא היה מתאבד היו שוכחים אותו ולא היתה פילוסופיה. מה שיצר את הפילוסופיה זו ההתאבדות - זה נתן לה את המשמעות בעולם - בניגוד לפרה-סוקרטיים שהיו ספרות. סוקרטס התאבד מעודף התייחסות רצינית אליו, כיום המצב הפוך. ההתאבדות איננה זלזול בעתיד - להפך - היא זלזול בהווה. כשהכל רוח - מי שלא קורא אותי הורג אותי, ומי שלומד אותי ממשיך את חיי. ההשבתה - היא סיום הבריאה - ובלעדיה לא היה עולם, אלא רק אלוהים, כי הבריאה אינסופית והעולם סופי. ההתאבדות היא חריגה מהסופי - לתוך האינסופי - בניגוד למוות, כי ההתאבדות משאירה משהו לא שלם, כלומר פתח ללמידה. שבת - שלום.