מחברת שיעורי הבית

מחברת של שיעורים שההוגה הנתנייתי לא יכול ללמד באוניברסיטה, ולכן לימד אותם בסלון ביתו. אלו הם תקצירים שנכתבו בידי התלמידים של התפרצויות מנהיגה של אסכולת נתניה כשהוא מתוסכל מאי ההכרה בו של העולם הפילוסופי מחוץ לנתניה - ומחוץ לסלון. הסיכומים עוסקים בנושאים מגוונים כגון: אינטליגנציה ומיזוגניה, קאנט ואלגוריתמים, קשרי עומק בין תיאולוגיה למדע, מדע המדינה ומערכות למידה, אסתטיקה וטכנולוגיה, ועוד. מצד אחד, הם מכילים ערב רב של פרובוקציות אינטלקטואליות בזרם התודעה הנתנייתי, ומצד שני עולה מהן שמרנות עזה ומקורית. מושג יסוד שנשזר לאורך המחברת הוא הלמידה, שמחליפה את השפה כפרדיגמה שבמרכז הכובד הפילוסופי - במהלך שמשמעויותיו מרחיקות לכת לעתיד הפילוסופיה

לחיי התעלמות העולם  (מקור)

שלושה כיוונים בפילוסופיה ספקולטיבית

אלו שינויים יתחוללו בפילוסופיה בעידן הפוסט-אנושי? כיצד יכולה המהפכה המינית להשפיע בעתיד על התפתחות הפילוסופיה? וכיצד יכולה להיראות פילוסופיה שבה העתיד הוא מושג הבסיס שממנו נגזרת כל שאר הפילוסופיה? שלושה תרגילים שפותחים את המחברת השנייה של הפילוסוף מספר אחת בנתניה ומאתחלים את הפילוסופיה מנקודת האפס

דת העתיד ועתיד הדת

אם דתות העבר הן הדתות הקלאסיות, ודת ההווה היא החילוניות, מהי דת העתיד? על המורכבות כאינטרס מוסרי וכאינטרס דתי - ועל התאוצה לעבר העתיד כאשלייה פילוסופית-אופטית. לא זכינו להיוולד בתקופה מיוחדת

אור שיש בו מחשבה

מדוע המהפכה של תורת המיתרים היא מהפכת נגד למהפכה הקרטזיאנית, ומה הקשר בין התפתחות זו לפרדוקסים השבתאיים של חומר ורוח? על התפתחויות מקבילות בקבלה ובפיזיקה תיאורטית

הפתרון לשטחיות

מה הסיבה לשטחיות הגוברת של הספירה האינטלקטואלית, ומה יכול להיות הפתרון לכך? כיצד יכול להיראות שילוב חילוני בין נבואה לפילוסופיה? על היסטוריה של המתודות - כהיסטוריה העמוקה ביותר של התפתחות הרעיונות

הגל טעה

האם לקטסטרופות יש השפעה חיובית על התפתחות ההיסטוריה, בדומה להשפעתן על התפתחות האבולוציה? האם ההגירה - הניתוק מתרבות האם לטובת זיווג עם תרבות חדשה - טובה להתפתחות התרבות כפי שהיא טובה להתפתחות המינים? הרהורי כפירה כנגד התפיסה של צמיחת הטוב מתוך הרע, ועל האשליות התפיסתיות שגורמות לה

ביקורת כוח הביקורת

מהו זרע הפורענות הקונטרוברסלי שטמון בהגות האסתטית (השמרנית ביותר) של קאנט? מדוע דווקא ביקורת כוח השיפוט הפחות חדשנית היא המעמיקה ביותר מבין שלושת הביקורות? על שורשי האוונגרד אצל קאנט

האם ניתן עוד לדבר על משמעות החיים?

איזו עוד ניסוח יכול להציל את האהבה ומטרת החיים מלהפוך לקלישאות ניו-אייג' מניפולטיביות לרעיונות בעלי תוקף ועוצמה אינטלקטואלית, כפי שהיו לאורך ההיסטוריה? מה ברעיון החברותא יכול להגדיר מחדש את האהבה ולתת לה משמעות רחבה ואוניברסלית, כולל בממשקי אדם-מחשב? על פילוסופיה של מערכות יחסים ארוכות טווח בין רעיונות - לעומת פילוסופיה של יחסים רעיוניים ארעיים

ההונאה הגדולה של עולם הטכנולוגיה

מדוע יש להעדיף את התיאור ההיסטורי שמציעות תולדות הרעיונות על פני ההסבר ההיסטורי שמציעות תולדות הטכנולוגיה? ומדוע גם הסבר שמקורו בתולדות הרוח עדיף על הסבר שמקורו בתולדות החומר? על הרעיון של הסבר עומק דווקא ככזה שחושף שכבת תיאור שלא היתה גלויה לעין - כלומר כעומק שהוא תמיד יחסי ביחס לתיאורים קודמים, ורק העומק היחסי הופך אותו (זמנית!) מתיאור להסבר

למה נעצרה האינטליגנציה?

האם הנטייה של גברים חכמים לבחור דווקא נשים יפות הביאה למהירות נמוכה יותר של האבולוציה של האינטליגנציה? האם ניתן להסביר את ההיסטוריה של העם היהודי כהיסטוריה של יצירת מין שונה, שבו קריטריוני הברירה הטבעית שונים וסובבים יותר סביב האינטליגנציה, ולכן הוא מבציע אל מעבר לאנושי, ומעורר עוינות אדירה? על חברת הלומדים היהודים כניסיון ההיסטורי הראשון ביצירת בינה על-אנושית, מתוך מוטיבציה דתית לפענוח דבר האל

הקריאה של העתיד

מדוע יש לקרוא אמנות רק כיוצר ולא כצרכן? מדוע לא נרצה לפגוש את האמן כאינדיבידואל בתוך יצירתו אלא כמדגים שיטה - כלומר כלומדים ולא כחווים? על הסיבה מדוע כל כך הרבה אמנים גדולים הם נבלים קטנים בחייהם האישיים

הקומדיה שבטרגדיה

מהי הטעות היסודית של הפסיכואנליזה, ומדוע היא הצליחה לא למרות טעות זאת - אלא בגללה? למה ניטשה המאוהב בתרבות יוון כשל ביצירת טרגדיה או מיתוס, ודווקא פרויד היהודי הצליח בכך? הפילוסוף המוביל באסכולת נתניה נפרד מהאקסית

עיקרון העליונות כעולה על עקרונות העונג והמציאות

כשהצורך החילוני בתחושת עליונות על דתיים מתנגש בצורך בסיפור - ידו של צורך העליונות על העליונה, שלא בטובתו. הסאטירה היא סוג של סיפור שהוא נשק נגד סיפור אחר, ולכן חסרי הסיפור עושים בה שימוש עודף, מכיוון שאין דרך לתקוף אותם בחזרה. התוצאה היא פגיעות להתפרצותם של סיפורי-על מפלצתיים ואנטי דתיים, כמו הפשיזם והקומוניזם. על הכחשת המימד החילוני-דתי של השואה: החילוניות המודרנית הקיצונית הנאצית נגד הדת העתיקה ביותר

פוליטיקה שמרנית

10 הערות על המצב האנושי. כיצד קורה שהימין צודק והשמאל טועה - דווקא מפני שהימין רע והשמאל טוב? בעיות שמאמצים טובים מביאים בהן לתוצאה טובה נפתרו מזמן או נפתרות במהירות, וגם כיוונים שבהם מאמצים רעים מביאים לתוצאה רעה נזנחו מזמן, או נזנחים במהירות אם מדובר בכיוונים חדשים. נשארו רק בעיות שבהן מאמצים טובים מצטרפים לתוצאה רעה, ובהן מאמצים רעים מצטרפים לתוצאה טובה. לכן יש חשיבות גם לשמאל וגם לימין, כי לפעמים האלטרואיזם הוא אגואיזם - ולהפך

מהי באמת אינטליגנציה

אם המקבילה של מדעי המחשב לאינטליגנציה היא כוח החישוב - מהי המקבילה לקשב ולכושר הריכוז? כיצד רשת מבוזרת יכולה להתרכז במשהו - ומדוע המנגנון הזה חשוב לפעולתה התקינה - וחסר כמעט לחלוטין כיום? על הטעות הגדולה של העיסוק האידיאולוגי במדע המדינה במקום העיסוק האלגוריתמי

מעשה כיעור

מחקר האושר של כהנמן גילה שאסתטיקה אמנם לא משפיעה על האושר כמו פרמטרים אחרים, אבל בניגוד אליהם היא משפיעה עליו לטווח ארוך - לא מתרגלים אליה. לא מתרגלים לנוף לים, בניגוד לזכייה בלוטו, שאין לה השפעה על האושר לטווח ארוך. תרבות אסתטית - הרחוקה מאוד מישראל - היתה חלק מהותי מסגנון החיים בעולם העתיק, ותרמה לעיצוב החברה לטווח הארוך יותר מכל חוק או מנהיג. זהו סוד התרבויות הקלאסיות, שהיו תרבויות אסתטיות בהרבה מהמודרניות, שסובבות סביב האתיקה

ביקורת כוח הציור

קשר סמוי עובר בין ציור למתמטיקה - מדובר ביכולת מופשטת (ואפילו בציור הכי ריאליסטי - ההפשטה היא לשכוח מה מציירים ולצייר מה שרואים: לא לצייר אישה אלא צורה וכתם). לכן הן נתפסות כמקצועות גבריים, כמו הפילוסופיה. אך בעצם, מדובר על שני כיווני הפשטה הופכיים: האחד אנליטי והשני סינתטי. לכן בעיית הראייה הממוחשבת היא תחתית בעיית הבינה מלאכותית, ואילו בעית ההוכחה הממוחשבת היא החלק העליון ביותר שלה

תנועת הדווקאות

בחלופה להתקדמות תולדות הרוח באמצעות אנטיתזה וסינתזה, הלוגיקה הדתית מתקדמת באמצעות שני אופרטורים אחרים: גם ודווקא. כך הדתיות מורחבת לתחומים חדשים ואז מתבססת דווקא בהם. למשל, מתנועה שמוסיפה לדת גם את הספר הפכה היהדות לתנועה שרואה את הדת דווקא בספר. מראיית התפילה גם ככוונה, והתפשטות הציווי הדתי גם אל תוך הלב, הפכה התפיסה לדווקא ככוונה - ודווקא כחובת הלבבות. בקרוב, כניסת הדת גם לתוך עולם המחשב תהפוך לתפיסה של דווקא במחשב - ושם יהיה התחום הדתי

ניוון VS קריסה

מה היחס בין מערכות שמתנוונות למערכות שקורסות, והאם הוא יחס הופכי: מערכות שלא קורסות - מתנוונות בהדרגה רבה, ולהפך? האם עדיפה מערכת למידה מהסוג הקורס או המתנוון? בחינה השוואתית של תחומים שונים באמנות, במדע ובחברה מעלה שני דפוסים של התדרדרות - דועכת ומתפרקת - ומאפשרת למפות את הסוגים בהתאם לבסיס הפילוסופי של הדיסציפלינות

שיא האינדיבידואליזם

רעיון האינדיבידואל, דהיינו הבלתי ניתן לחילוק, כמו רעיון האטום לפני מאה שנה, עומד בפני מפץ. ברגע שישוחררו הכוחות מתוך האינדיבידואל, למשל הדופמין וחלקי המוח השונים, תוכל להיות הנעה חדשה לגמרי של אנשים, ומקור אנרגיה חברתי חדש. עד אז, הפמיניזם מפרק את המולקולה של החברה - המשפחה - ולאחר מכן את הקשר הכימי עצמו של הזוגיות. במקביל, הזדקנות האוכלוסיה תתרום לפירוק קשר כימי בסיסי עוד יותר - ההורות

ביולוגיזציה של הדומם

איזו מטפורת-על תחליף את השפה בפילוסופיה ובעולם הרוח של המאה ה-21? על פניו, נדמה שהטכנולוגיה היא מילת הבאזז של התקופה. אך מבט מעמיק יותר יגלה שכבות משמעות עמוקות יותר שהן מועמדות עדיפות לעמידה במרכז עולם המושגים החדש, כמו ארגוניות, מערכות למידה ו-"אבולוציות"

הקפיטליזם של המשמעות

אף כיוון היסטורי לא ממשיך לנצח אלא בסוף חוזר בתנועת מטוטלת אחורה, וכך גם המהפכה המינית והפמיניסטית. שורה של תופעות יכולות לגרום לכך שהפמיניזם ייזכר כאפיזודה היסטורית, אולי אפילו חיובית, אבל מתה. מקורות הכוח המסורתיים של המאה העשרים - כסף ומין - יתרוקנו ממשמעותם, בעוד האי שוויון גדל דרמטית. התוצאה תהיה עולם שבו הכוח הוא המשמעותיות, והוא נשלט בידי אליטה טכנולוגית צרה וגברית מאוד, שרק לה השפעה משמעותית על העולם

נגד כיוון הזיפים

גם את הפילוסופיה של המדע ניתן להחליף בתיאוריה של למידה, שתחליף את "המבנה של מהפכות מדעיות". מצד אחד, המדע איננו היסק לוגי מסויים, אל-זמני, ומצד שני, הוא גם לא אוסף של פרדיגמות בלתי ניתנות להשוואה. להפך, הוא התפתחות אבולוציונית, דהיינו מערכת לומדת בזמן, שהולכת ומסתגלת למציאות מצד אחד, ומצד שני הולכת ועולה ברמת מורכבותה. היונקים הם לא הפרדיגמה שאחרי הזוחלים, אלא בנויים עליהם, ולא היה ניתן לדלג עליהם ישירות מהדו-חיים, והתאמתם למציאות איננה שרירותית - אך גם איננה הדוקה. כל זה בהתאם ללמידה עמוקה, שבה יש שכבות רבות לכל פרדיגמה