פרופ' שלמה הבלין, חתן פרס ישראל בשנה שעברה, הוא המדען הישראלי המצוטט ביותר בעולם, דהיינו הויראלי ביותר ברשת המדעית,
תכונה שיאה למי שתרומתו בחקר רשתות פתחה תחום מחקר עולמי חדש, ושעסק לא מעט בהתפשטות וירוסים ברשתות - הלא היא התפשטות
ויראלית. בחברה נורמלית, האדם הזה היה מוכר יותר מביבי (הוא ודאי חשוב ומעניין ממנו בהרבה) - אבל אנו הרי חיים בחברת ביבי
(שהידע שלו על התפשטות אקספוננציאלית נעצר ברמת כיתה ו' - בטור הנדסי). הבלין הוא שסיפק לראשונה בראשית שנות ה-2000 את ההסבר
המתמטי לכך שצריך לחסן מעל 90% מהאוכלוסיה כדי ליצור חסינות ברשת חברתית מהתפשטות ויראלית, ולא כ-60%, כפי שהראתה התוצאה
הקלאסית בתחום מתמטי זה (לידיעת הקורא ג'ונסון). על קצה המזלג, רשתות עולם אמיתיות הן (ככלל) רשתות עולם קטן מאוד, ולא סתם
רשתות עולם קטן (הידועות מהטענה שלפיה יש פחות מ-6 דרגות הפרדה בין כל שני אנשים ברשת). הפער בין המאמר הזה לג'ונסון הוא לא
6 קליקים של אנשים שונים, אלא הרבה פחות (והוא מתנהג כמו יחס לוגריתמי כפול (!) ולא סתם לוגריתמי למספר האנשים ברשת).
כל זה נובע מקיומם של האבים (Hubs), דהיינו אנשים מעטים שיש להם קשרים למספר רב מאוד של אנשים, הרבה יותר מהממוצע ברשת -
אותם אנשים שבהידבקותם מכניסים להסגר אלפי אנשים (פוליטיקאים למשל). אלו בדיוק אותם האבים שעמדו בבסיס אלגוריתם החיפוש של
גוגל כאתרים מקושרים במיוחד, שבזכותם ניתן לדרג את שאר האתרים, ולקבל דירוג איכות ברשת האתרים (ולא, לא באמצעות ספירה פשוטה
של הקשרים - פופולריות איננה זהה לאיכות!). אלו הם גם אותם אנשים מעטים עם אינספור עוקבים בפייסבוק, שהיו מאפשרים לדרג את
האנשים בפייסבוק, ולבנות היררכיית איכות וחיפוש יעיל ברשת החברתית, שהיו חוסכות את ההתבהמות הנוכחית (לו צוקרברג היה
דוקטורנט למתמטיקה כמו מייסדי גוגל ולא נושר באמצע תואר ראשון...). מדע הרשתות הוא תחום אינטרדיסציפלינרי לעילא, מעצם טבעו,
והתובנות שלו חותכות כמעט כל מישור בחיינו (להבלין יש מאמרים חשובים בכל תחום מדעי: ביולוגיה, פיזיקה, כימיה, אקלים,
גיאולוגיה, מתמטיקה, מדעי המוח, כלכלה, מדעי המחשב וכו' - עניין כמעט בלתי נתפס בעידן ההתמחות הצרה). רשתות בעלות האבים (כמו
רשת האינטרנט למשל, או רשת התעופה) הן חסינות במיוחד לניתוק קישוריות. לכן כדי לנתק רשתות כאלה ולמנוע לחלוטין התפשטות בהן
צריך לנתק כמעט את כל הקשרים, מעל 99% מהקשרים בתוכם, ולא (נגיד) סתם 90% צנועים. סגר טוטאלי. אלא אם כן מטפלים בהאבים עצמם
(עוד תוצאה של הבלין, שתרגומה לעולם האמיתי בוודאי לא ימצא חן בעיני פוליטיקאים).
על כל פנים, תוצאותיו של הבלין מהעשור האחרון ממש, על רשתות של רשתות, הן אלה שמסבירות את העומד להתרגש עלינו בעקבות הפלת
רשת הקשרים החברתיים. בעולם האמיתי, איננו חיים ברשת אחת, אלא ברשת של רשתות רבות. בניגוד לחסינות הרבה של רשת אחת, שמתפרקת
באופן הדרגתי ורציף, בעולם רשתות הרשתות מופיעה תופעה חדשה של שבירות, וזאת במעבר פאזה חד - נפילת רשת אחת מפילה רשתות רבות
נוספות, במפל. תופעה זו היא שמסבירה את תופעת המוות עצמו - בקריסת מערכות הגוף (האדם מורכב מרשתות של רשתות, שכל אחת בפני
עצמה חסינה ביותר, אך שילובן הוא שביר). תופעה זו היא גם שמסבירה את שבירות הכלכלה - ואת קיומה של תופעת המשבר הכלכלי.
אך האם מישהו שקל להתייעץ עם פרופ' הבלין (כדוגמא), המומחה העולמי היצירתי ביותר בתחום, בנוגע למשבר הרשתי הנוכחי? אפילו
התובנה שמדובר במשבר רשתי איננה קיימת במוחם (הרשתי!) של מקבלי ההחלטות. על אחת כמה וכמה שלא פתחו את הנתונים למאמץ משותף של
מאות חוקרי נתונים, מתמטיקאים ואנשי מדעי המחשב המומחים בהבנת רשתות והחיים בישראל (שהיא מרכז מוביל עולמי בתחום), שרבים מהם
עולים ביכולת הניתוח והיצירתיות שלהם בהרבה על הטכנוקרטים המערכתיים שלנו (שלא לדבר על היכולת להרים במהירות אפליקציות וכלים
לטיפול ממוחשב בבעיה). העיקר שביבי "מנהל" את המשבר - בכלים תפיסתיים של ילד, שהדבר הכי חכם שהצליח לחשוב עליו הוא פשוט
להפיל את הרשת כולה (ברשת צריך לטפל בצורה רשתית - תוך ניהול סיכונים מבוזר היורד לפרטי פרטים בכלים עדינים בהרבה, באמצעות
מיפוי מקיף של הקשרים ותגובות מיידיות. סתם להוריד את השאלטר היא גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה, ולכן לא יעמוד בה -
הויראליות לא תישבר, רק הציבור). השיח הציבורי אינפנטילי כמובן בדיוק כמו ביבי - כל עם ראוי למנהיגיו. בואו נראה מנהיג מנסה
להסביר לציבור מדיניות מסיבות מתמטיות או לפי תובנות העולות מן הדאטה (כל אחד יטען: אני יודע יותר טוב את "המתמטיקה של
החיים" מכל פרופסור למתמטיקה). גם הצעדים שכן ננקטו מראים על אפס הבנה בכלכלה התנהגותית ובבניית תמריצים - הפנייה לאדם לדווח
על עצמו מנוגדת לטבע האדם. אבל לנו הרי יש מי שמבין היטב את טבע האדם - ויודע שהפחד מנצח את השכל, כי כשפועלים בפאניקה
האייקיו יורד פלאים (ולהפך).
מרגע שחיינו רושתו ללא תקנה, אנחנו חשופים לתופעות של התפשטות רשתית (גם טרומפ, #מי_טו והפייק-ניוז החלו כתופעה ויראלית
כזאת), אך כל המנגנונים החברתיים והתפיסתיים שלנו שייכים לעולם היררכי (לכן אנחנו עסוקים בביבי), דהיינו לארכיטקטורה עצית
ולא רשתית. הקורונה היא רק קדימון למשמעותה של התפשטות ויראלית ברשת, וחושפת את ערוותם ובורותם של הציבור הרחב ומנהיגיו
במושגים בסיסיים בתחום (גם וירוס מחשבים יכול לגרום להרס בל יתואר, וגם לוירוס רוחני מתפשט - וחיינו רוויים בכאלה - יש
משמעויות תרבותיות קשות). אולי הלקח החשוב ביותר מהוירוס הוא הצורך ללמד את תורת הגרפים - שם היסטורי מוטעה לגיאומטריה רשתית
- כבר בבית ספר יסודי, במקום גיאומטריה אוקלידית. המדובר בתחום פשוט ביותר להבנה אינטואיטיבית, שכל ילד יכול לתפוס בו הוכחות
יפהפיות, שתובנותיו רלוונטיות לחייו הרבה יותר ממשפט פיתגורס, ושהוא מבוא מצויין להמשך לימודי המתמטיקה המודרנית
והאלגוריתמיקה - ולחשיבה מופשטת באופן כללי. כאשר המרחב הוירטואלי משמעותי לנו הרבה יותר מזה הפיזי - הגיע הזמן להחליף את
הנדסת המישור בהנדסת הרשת. כך גם מנהיג שיכולותיו המתמטיות הן של בית ספר עממי - יהיה מסוגל לקבל איזשהו מושג על האתגרים
מולם הוא עומד, וגם הציבור העממי עצמו יהיה מסוגל לתפוס לפחות את בורותו מול תופעות רשתיות, ולתמוך בצעדים עוד לפני שהוא
רואה מול עיניו את הסיבות בפועל (כלומר - תמיד מאוחר מדי). על אינטלקטואלים שאינם יודעים מתמטיקה (ולכן משקיעים אינספור
מילים בתובנות טריביאליות) - כבר דיבר אפלטון בזמנו כשתלה שלט בכניסה: לא בבית ספרנו. אין כניסה לאקדמיה למי שלא למד תורת
הגרפים.
הבנה של התופעה הרשתית והוויראלית תהיה קריטית להתמודדות עם בעיות המאה הקרובה, ולתגובה מול אתגרים מהירים יותר מבעבר,
ולצערינו - אולי מהירים יותר אף מהקורונה. המחקר מראה שיש לא מעט שניתן לעשות בארכיטקטורה של רשתות על מנת להפוך אותן
לשבירות יותר או פחות, לפי הצורך. אך לצורך כך יש צורך בעולם מושגים מתאים ומעודכן. הפרדיגמה של העולם השתנתה והושטחה -
ואילו הפרידמה המדינתית תקועה בעבר הישן והטוב וההיררכי. ישראל היהודית בעידן ביבי התייחסה לוירוס בהתאם לאתוס הרגיל
הקסנופובי שלה, דהיינו כאיום המגיע מבחוץ (ללא בדיקות בתוך הקולקטיב), והיתה האומה הראשונה בעולם לבודד כל מי שבא במגע עם
הגויים, והרגיעה את עצמה שכל המקרים הם הדבקות "מבחוץ" (למרות אינדיקציות הפוכות). חוסר התחכום של המדיניות הישראלית, ביחס
הפוך לפאניקה (ולתאומתה - הפאניקה המוסרית), הוא המאפיין המרכזי שלה כבר שנים - ולנו הרי יש כבוד למסורת ישראל. בדיוק כמו
בביטחון, שוב הועדפה מדיניות כוללנית גורפת ולא יעילה, עם נזקים סביבתיים ונלווים קשים (ופאתוס חלול), על פני מדיניות
גרנולרית אפורה ויעילה - ומבוססת מיפוי ונתונים (וראו להבדיל: דרום קוריאה). מדוע? כי אצלנו יש "ערך גבוה לחיי אדם" (לשכלו
ולרוחו - קצת פחות). גם לכסף יש ערך, כמובן, כפי שמוסגר במהירות הדיון כטרייד-אוף פשטני (ושקרי) בין "החיים עצמם" למקום
ש-"טוב לחיות בו". כי רק חברה שאין בה מעמד חכמים, ושיש בה בוז מוחלט לניסיון, למומחיות ולמוניטין, יכולה לשקול להיפטר
מהזקנים על מנת "לסייע לכלכלה" (הנה, פרופ' הבלין הוא למשל די זקן כבר… לא חבל על קרנות הפנסיה?). הרי כל ילד יודע איך לטפל
בקורונה - לא הולכים לבית ספר. איזה מזל שבאמת ילד מטפל במצב.
המשך בחלק ב' - האנטיוירוס: על עתיד הרשת