התדרדרות הארץ
שיחה עם הוגה פוליטי רדיקלי מוביל מאסכולת נתניה
לרגל הבחירות ישבנו עם ההוגה בסלון ביתו, כשהוא צופה בחדשות הטלוויזיה, אוכל בננות ומקלל בפילוסופית שוטפת. מהן מטרות הטכנולוגיה הפוליטית? כיצד תורת המשחקים מסבירה את התיקו הפוליטי במערב? מדוע טראמפ הוא הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות לתרבות? ואיזה מיתוס פמיניסטי יוכל להחליף את הנצרות? כל מה שיש לאסכולת נתניה לומר על החדשות ומזג האוויר
מאת: אורחים לא קרואים
אסכולת אתונה - מתחרה של אסכולת נתניה  (מקור)
(שאלה)
תשובה: מנהיגים נוטים להיות חארות בעייתיים בגלל שצריך דרייב חריג, ואנשים מעורבים פוליטית נוטים להיות קיצוניים, לכן דווקא האדישות היא סוד הדמוקרטיה ומעידה על בריאותה. שאלת את עצמך פעם מדוע התיקו הפוליטי כל כך נפוץ במערב? מדוע קורה בכל כך הרבה מדינות שהתוצאות הן לא פעם על חודו של קול, ולכן נדמות כאקראיות? זה דווקא בגלל שהתוצאות הן הכי פחות אקראיות - כי יש ויסות ספונטני. תופעת התיקו הפוליטי הכמעט שווה מעידה על מנגנוני איזון, כי מבחינת תורת המשחקים ההפרש בין המועמדים (בהנחה שיש שניים ריאליים לזכות) צריך להיות מינימלי בכל סוגייה ושואף להתכנס באמצע למרכז האוכלוסייה בציר העמדות השונות. כי כל אחד ממילא מקבל את המצביעים שמימינו או שמאלו, ולכן מתחרים על אלה שביניהם. דווקא זה שאין הבדל בין המועמדים מעיד על כך שהמערכת מתכנסת לאמצע מעצמה, וזה העיקר, שכבר לא משנה מי יבחר, כי המועמדים זזים לפי העמדות הפופולאריות. במשחק כזה המרחק בין המועמדים מצטמצם, ולכן החברה פחות נקרעת לגזרים. תיקו פירושו הצלחת השיטה - לא כישלונה.

(שאלה)
תשובה: בארה"ב יש מקומות שבהם לשופט אסור לפשר בין עמדות שני הצדדים לסכסוך המשפטי, אלא לבחור רק באחת מהן. ברגע ששופט עושה ממוצע בין העמדות, אז עמדות שני הצדדים מקצינות כדי למשוך את המפה לכיוונך, והסיכסוך הולך ומתעצם. לעומת זאת, דווקא כאשר מגבילים את יכולת הבחירה של השופט (כלומר של הציבור - לשני מועמדים), אז העמדות הולכות ומתקרבות וכל אחת רוצה להיות יותר סבירה, כי ברור שהשופט לא יבחר עמדה קיצונית יותר מדי לאף צד, ומסתבר שהסכסוך קטן בהרבה, זה יוצר שלום בחברה. ככל ששיטה פחות מחדדת הבדלים ויותר מטשטשת אותם - היא יותר טובה.

(שאלה)
תשובה: רק חוסר תפקוד של צד פוליטי אחד מאפשר רוב גדול, כמו אצלנו בשמאל. אבל בגלל האופי החרא של המנהיגים מה שצריך זה שיטת שלטון ללא מנהיגים אלא מנגנונים אפורים יותר של שקלול ולא פרסונליים, וזו צריכה להיות המטרה של הטכנולוגיה הפוליטית, הורדת הנציגים מהדמוקרטיה - ליצור ממשלה ללא ראשות. כשלב ביניים יש לאסור פרסום שמם ופניהם של מועמדים (למרות שהם ידועים לכל), ולעבור לדמוקרטיה בעילום שם, תחת כינויים, ובכך לשים חסם משמעותי לנרקיסיזם הכריזמטי הרה האסון, ולהוביל לסיפור דמוקרטי טקסטואלי במקום הסיפור בווידיאו כיום. המדיום של הסיפור משפיע על רמתו, והלוואי שנוכל לחזור למנהיג מכוער כמו לינקולן. זה אולי נראה פרט שולי, אבל כמו שאסור לצלם ולהקליט ברשות השופטת, צריך לאסור על הקלטות וצילומים כלשהם של דמותם של אנשי הרשות המבצעת והמחוקקת. אם היו רק עיתונים ולא רדיו - הפאשיזם לא היה עולה. כל ההטיות הנוירולוגיות הבעייתיות והמסוכנות ביותר שלנו נעלמות כאשר אני עונה לך בטקסט, ולא רואים אותי, לא שומעים אותי, לא יודעים מי אני, ואפילו את השאלות לא קוראים. הכל הופך להרבה יותר ענייני. נניח אם הייתי קוף, לא הייתם מתייחסים אליי גם אם אני הפילוסוף הכי חשוב בנתניה.

(שאלה)
תשובה: זה שזה לא משנה אם נשיא ארה"ב, האדם החזק בעולם, הוא כושי או גזען, חכם או מטומטם, ימין או שמאל - שזה לא משנה כלום אפילו אם תשים שם טראמפ - זה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות. כי זה יפכח את ההמון מכך שהפוליטיקה חשובה כסיפור של העולם, שזה הנרטיב הכי מזיק בהיסטוריה. כמה למשל שעות מוח אבודות של גדולי ההוגים הלכו על הסיפור הפוליטי המטומטם של זמנם, שהיום מי מכיר? כל זה מתוך אינסטינקטים של הג'ונגל, שם חשובות האינטריגות בחבורת הקופים, אז המוח פגיע נוירולוגית להתמכרות לאיזה סיפור-על של קופי-על. ולמה דווקא אינטלקטואלים הכי פגיעים לאקטואליה - שהיא האויבת של האינטלקט? ברגע שיש רצון קופי לעסוק במה ש-"למעלה" בראש העץ, אבל חסרים עומק ושורשים, אדם יכול לבלבל בין היררכיה פורמלית, שם הנשיא למעלה, להיררכיה מהותית, שם הפילוסוף הכי חשוב בנתניה הוא הכי למעלה.

(שאלה)
תשובה: הדמוקרטיה היא לא שלטון העם אלא הסיפור של הפוליטיקה, שבו גם הפוליטיקאים עצמם מאמינים, שהם נבחרים לפי פופולאריות ואהבת הקהל, ולכן בעבר היו מנסים לרצותו וכיום מנסים לעשות עליו מניפולציות - שתי האסטרטגיות הכי כוחניות באהבה. אבל אם לא היו מאמינים בזה, כל המערכת היתה מתנהגת אחרת. נגיד כולם היו מאמינים שהם נבחרים לפי רצון האל (שרק מתבטא בטקס של הבחירות), או שבכלל לא הפוליטיקה היא המרכז ובכותרות הראשיות, אלא הכלכלה או התקדמות המדע, ובזה כולם היו מתעניינים. שיותר חשוב מי הרמטכ"ל או מנכ"ל גוגל או האדמו"ר מראש המדינה. כל סיפור כזה היה יוצר מערכת אחרת לגמרי, וגם ההמון היה משתף איתו פעולה. אז זה מה שהיה בראש החדשות, ועל זה היו מתווכחים בשיחות סלון ריקות. והנה עכשיו יצטטו אותי באותן שיחות עצמן תוך כדי ניימדרופינג מגוחך של אסכולת נתניה. הרי למה מדברים על מזג האוויר בשיחות אוויר? כי זה בחדשות, זה למה. ואם זה לא היה בחדשות זה לא היה נושא שיחה! אז הנה בגללכם אסכולת נתניה היא חדשות.

(שאלה)
תשובה: התקשורת היא זו שמספרת את הסיפור. היא הסופר הגרוע שכותב את המציאות כטראש, ואז באים אינטלקטואלים (מהסוג שלא תמצא באסכולת נתניה) ומוצאים בו פרשנויות עומק. ומכיוון שהסיפור הטלנובלי הזה השתלט לאנשים על המוח באמצעות החדשות, והם לא מבינים מה הדברים החשובים והמשנים בעולם, אז הכי טוב להוריד מכוחו. ולספר למשל שהשלטון חסר אונים מול הטכנולוגיה. או מול שינויים בתרבות (שזה הנרטיב שמנסה למכור ההיסטוריה של הרעיונות). כדי לספר מחדש סיפור בעל ערך (ולפיכך ציביליזציה בעלת ערך), צריך להסתכל על המציאות מפרספקטיבה לפיה הסיפור האמיתי של העולם זה הסיפור של המדע והתרבות והאמנות. והסיפור הפוליטי הולך והופך ללא רלוונטי, שקיעת הדמוקרטיה היא שקיעת הסיפור. גם הסוס של קליגולה יכול להיות נשיא ארה"ב ושומדבר לא ישתנה. האדם הבודד לא חשוב יותר, גם אם הוא בראש המערכת. והדבר הכי טוב הוא מערכת שאין לה ראש, שאין לה פרצוף, ולכן אין לה סיפור. החדשות הן האויב של התרבות, כי התרבות היא תמיד עם הפנים לעבר (למסורת, לקלאסיקה), והן גם האויב של המדע, כי המחקר הוא תמיד עם הפנים לעתיד. החדשות הן השתלטות ההווה על אופק התודעה.

(שאלה)
תשובה: הנצרות הצליחה כי הציגה אדם שהוא הראש, שהוא הדרמה, בניגוד ליהדות. הרבה יותר קל להזדהות עם דמות כזאת. והדת החדשה בשלה לדמות כזאת שהיא אישה. ואת תפקיד הסבל והרצח שלה, כמו אצל ישו, תחליף כיום ההנאה והמין, ותיווצר דמות שהסגידה לה תהיה מכוח הגשמתה הטוטאלית את המין. נגיד סיפור נוצרי-פורנוגרפי חדש על מישהי שקיימה יחסי מין עם האל, אישה בשר ודם שנבחרה להיות בת זוגו, ונלקחה לשמיים, ובכך גאלה את המין והפכה אותו לקדוש, לאקט בעל משמעות דתית. כי העידן הקליגולי, של קיסר משוגע ברומא, הוביל לסיפור של נצרות שהיה יותר משכנע ומניע מהסיפור של השלטון והפוליטיקה ברומא. לכן כשסיפור הופך להיות מגוחך וחסר קוהרנטיות מתפנה מקום לסיפור חדש. הפיהוק שיש כיום בעולם מכל העלילות החדשותיות הקטנות הוא החלל הפנוי לסיפור גדול חדש - לדת חדשה. כיום אנחנו קרוב לשנת אפס לספירה. כי תתחיל ספירה חדשה.

(שאלה)
תשובה: מה זה התדרדרות הארץ? לא אמרתם שאתם מהארץ?

(שאלה)
תשובה: עופו לי מהסלון!
אקטואליה אלטרנטיבית