התדרדרות הארץ
ניסינו לשנות את הארץ מבפנים - ונכשלנו. הגיעה העת לאלטרנטיבה     

עתיד היהדות השחורה
באותה תקופה כל כדור הארץ מתייבש, ואין מקווה, כי מפסיק לרדת גשם, והיהודים נכחדים. ואפילו כשמביאים להם צינור דק, שיזרים מים מהחלל לשמים, הם אומרים שזה כלים, מים שאובים. ונשים נוסעות לכוכבים רחוקים כדי לטבול, אבל לא מספיקות לחזור. כי המרחקים אסטרונומיים בין נשים וגברים. וכל החיים אטיים ומוגבלים למהירות האור, כי החלל הוא כבר גלות מסוג אחר, הרבה יותר אפלה ועמוקה
מאת: גאולת הדם
החלל הפנוי - ולבי חלל בקרבי  (מקור)
חלמתי שאני רוצח את אשתי, רוצח אותה בטעות, בשוגג, בלי כוונה. ואני בורח מגואל הדם בכל העולם, לעיר מקלט רחוקה - לקהילה יהודית בחלל. כי הגאולה היא על דם שנשפך על הארץ. וגם היהודים כבר יודעים שאסור לשים את כל הביצים בכדור אחד, עם כל השואות וההכחדות והרציחות בשוגג והדם היהודי שנשפך כמים. והכוכב ההוא מסתובב ל-א-ט, ומתפללים שחרית פעם כמו בשבעה שבועות שלנו, ושבת רק יש פעם בשנה והיא נמשכת כמעט חודשיים, ואנשים חוגגים רק ראש שנה אחד בכל החיים, ופסח אחד, וכו', ופעם בשבעה דורות יש דור של שמיטה, שאז לא מעבדים ומשקים את האדמה, וכולם כמעט מתים.

ובאותה תקופה כל כדו"א מתייבש, ואין מקווה, כי מפסיק לרדת גשם, והיהודים נכחדים. ואפילו כשמביאים להם צינור דק, שיזרים מים מהחלל לשמים, הם אומרים שזה כלים, מים שאובים. ונשים נוסעות לכוכבים רחוקים כדי לטבול, אבל לא מספיקות לחזור. כי המרחקים אסטרונומיים בין נשים וגברים. וכל החיים אטיים ומוגבלים למהירות האור, כי החלל הוא כבר גלות מסוג אחר, הרבה יותר אפלה ועמוקה. לא רק גלות השכינה, אלא ממש העלמותה. כי אם שבירת הכלים של החורבן הובילה לגלות מחוץ לארץ, אחרי השואה התחילה בהדרגה גלות מחוץ למערכת השמש. הניצוצות התפזרו בחושך אינסופי, וממשיכים רק להתרחק ולהתרחק במהירות האור לתוך החלל השחור.

אבל כולם עדיין חושבים שהבחורים הכי טובים נמצאים בכדור הארץ, הישיבות הכי טובות, השידוכים הכי הכי. שם הרי התחילה היהדות, שם המקור של המעיין. זה החיבור האחרון לתרבות העתיקה, גם כשהעתיד כבר רחוק שנות אור ממנה. שם הלב המקורי שלנו. והבת הגדולה מתעוררת בלילה, ונכנסת למיטה שלנו, כי הנה אשתי נמצאת לידי בחלל, ולא השתנה כלום. זו סתם היתה טעות, טעות גמורה. בלי שום כוונה. והבת בוכה, היא חושבת שהארוס שלה שלח לה מייל בשבת מכדור הארץ, כי איך האור הספיק להגיע בחושך, והיא סתם מחכה והוא כבר בעצם חילוני מזמן ולא סיפר לה.

והיא שואלת: תראה את השעה של המייל, האם זו לא שעה שיש בה בכדור הארץ שבת? ומה אני אגיד לבת. מייל? לא נפגשתם כבר שנים. למה את בכלל מחכה לו? הוא ברח ממך מזמן לא רק ליבשת אחרת, לא רק לכוכב אחר, אלא לעולם אחר. מה המשמעות של חילוני בכלל בחלל? מילא, כשהיינו בארץ ואלוהים היה בשמיים זה עוד היה קרוב (יחסית), עוד היה ניתן לשמוע אותו (בקושי), והיה בכלל סיכוי, לעומת אלוהים בחלל. ודווקא לכן הוא נהיה יותר שחור וחרדי מאי פעם. כי אם פעם הוא היה מסתתר עמוק בתוך החומר, ועוד היה סיכוי לגאולה בעולם, עכשיו הוא כבר מסתתר בריק המוחלט. ומי יודע אם הבחור שלח את המייל בטעות, בלי כוונה, בלי שום רצון לפגוע, ושבר לה את הלב. אבל הוא שלח לה את המייל כבר לפני שנים, ורק עכשיו הגיע, אז מה הטעם אפילו לבכות.

כי גם כשהאהבה מתה, זה מוגבל למהירות האור. ולפי תורת היחסות יכולות לעבור שנים עד שמותה של אהבה בכדור הארץ יגיע לחלל, וכל אותו זמן האהבה בחלל עדיין חיה. הרי כל הרעיון של שנות אור זה שבחושך הרחוק באמת - שנים הופכות למרחקים, לשנות חושך. ואני בעצמי כבר לא מאמין כמה התרחקתי מהחיים הקודמים שלי לתוך החלום. כמה רחוק יכולה לשאת אותך מהירות החושך, כי אני כבר שנות חושך ממי שהייתי, פעם, בכדור הארץ, עם אישה ובת, ושולחן שבת, ומים חיים, ומיילים ארוכים, מי זוכר. ואשתי כל הזמן עצובה, ולא מוכנה להגיד למה. ואני שואל מה עשיתי לך? והיא רק אומרת: אתה לא אוהב אותי. אולי פעם אהבת אותי, אני לא יודעת. ולא ברור אם אהבת אי פעם. ואני שואל אבל מה עשיתי לך? והיא רק אומרת: לא עשית כלום. ולילה אחד, אחרי הרבה שנים, אשתי פותחת בפניי את הלב, ואני רואה בתוכו סכין.
חיי לילה