ניצחון העיגול על הריבוע

איך יכול להיות שכל פעם אני בוחר לכתוב חלום ימני ושמרני, ויוצא לי חלום שמאלני מתקדם, טכנולוגי? זה לא יכול להיות מקרי. יש כנראה משהו במחשב, איזה מחשב עמוק, שיושב בפנים ומקלקל לי כל פעם מחדש את בחירתי הדמוקרטית האינדיבידואלית

פסל מזהב של ניצחון הרוח על החומר  (מקור)

חלמתי שאני מנסה לכתוב משהו מוצלח ולא מצליח. כל פעם אני מנסה מחדש לממש את רצוני האוטונומי (והלגיטימי!) לכתוב חלום מוצלח במחשב, שיוקיע את השתלטות המחשב על האדם אחת ולתמיד, ומשהו משבש את תוכניותיי. המחשב פשוט לא נענה לי כמו שצריך, ואז אני קורא מה שכתבתי ומעקם את האף, ולמחשב פשוט לא אכפת מהאף העקום שלי, כל עוד האף לא נוגע במקלדת. איך יכול להיות שכל פעם אני בוחר לכתוב חלום ימני ושמרני, ויוצא לי חלום שמאלני מתקדם, טכנולוגי? זה לא יכול להיות מקרי. יש כנראה משהו במחשב, איזה מחשב עמוק, שיושב בפנים ומקלקל לי כל פעם מחדש את בחירתי הדמוקרטית האינדיבידואלית. במקום להיענות לרצון המשתמש, שזו ההגדרה של מערכת הפעלה (לא?), במקום לעשות את רצון הריבון (אני!) יש איזו חונטה של מעבדים איפשהו בתוך המחשב, שיושבת בחשאי ומסכלת את כל כוונותיי הטובות והטהורות ויוצא לי חרטבונה.

ואני יוצא לבער את התוכנה העמוקה הזאת, שיושבת בתוך המחשב שלי, וכל החלטה שלי הופכת להחלטה לא מוצלחת, ובאופן מרגיז אפילו מטופשת, במבט לאחור. אין ספק שזה בכוונה, כדי לרפות את ידיי ולייאש אותי מעצם אפשרות החלימה. ואני לומד על המחשב בויקיפדיה (אני מקווה שהמחשב לא מסוגל להראות לי ויקיפדיה מזוייפת, כן?) ולאט לאט אני מבין שמתחת למקלדת שלכאורה כותבת לפי רצוני - יושבת בירוקרטיה שלמה, אוכלת חינם, שצורכת את החשמל ואת הזיכרון ואת מהירות המעבד, ועושה דברים שלא אני בחרתי, ושעם השנים התוכנה הזו הלכה וצמחה והתפתחה למעין מנגנון עצמאי ואדיר, ישבה ושמנה והסתאבה ולקחה עוד ועוד סמכויות לידיה, ושבעצם כשאני כותב במחשב - לכאורה הפעולה הכי פשוטה בעולם - אין לי מושג בכלל מה אני עושה. אז פלא שבאמת נדמה שאין לי מושג מה אני עושה? שנדמה שאין לי מושג מה החלום שלי? שנדמה (במבט חיצוני) שאני לא יודע לחלום בכלל?

אז אני אראה להם, לתוכנות הפקידותיות הללו, שמכריחות כל דבר להיות לפי הפקודות והפרוצדורות שלהן, שלא אני בחרתי, למרות שהמחשב שייך לי ולא להפך (אני מקווה שלפחות בזה אין ספק!), ובכך הן מגבילות את היצירתיות שלי, את החזון האמנותי שלי, בדרכים סמויות שאני אפילו לא מבין, רק שהחלום שלי כבר נראה ממש כמו תוכנה. הן חושבות שאני כפוף לחוקי המחשב, שאפילו בחלום אני כפוף לחוקים האזוטריים הללו שמעולם לא שמעתי עליהם, ומנסות לסדר לי את החלימה לפי שורות, למה שאני לא אוכל לכתוב עקום אם יתחשק לי, הנה זה דוגמא, למה שלא כל שורה תתפצל לשלוש שורות לכיוונים שונים, הנה אפילו עכשיו כל מילה שאני כותב מיושרת כמו סרגל בניגוד לרצוני החופשי, ומצד שני הכל נחשב כאחריותי הבלעדית ככותב וכחולם. זו דוגמא מובהקת לסמכות בלי אחריות!

ואני נכנס למערכת ההפעלה ומתחיל למחוק כל מיני תוכנות מיותרות שאין לי מושג מהן וכל מיני קבצים שתופסים לי מקום יקר שהיה יכול להיות מנוצל בידי חלומות, ובפבתבאבובם יש לי    כל מיני   תקלות משונות ,  ,   , המערכת%%% מתמרדת%%% נגדי%%% כל הפקידוסטן, שלטון הפקידים, מנסים לשבששששששש את פעולתהההה התקינהההה, ואני עובר לתוכנת פתקים ששם הפקידים מתוך המחשב לא ידעו, סליחה יגעו (אין תיקון שגיאות), מקש המחיקה לא עובד פתאום? אוי ובאוי מה אני אעשה, בכל אות עכשיו צריך להיות זהיר מאוד לחשוב מראש מה רוצה לכתוב זה לא אני זה המנוולים מבפנים שהוריסם לי את החלןם לא אכנע, לא אתן להם לנצח אדם, אדם, אתם קוראים אותי פקידיםקטניםמתוכנתיםמבפנים,גםהרווחלאעובדמקשעכשיונחשיושבליבמחשבאופסנפלה לי שורה הרווח חזר לעבוד הם מתעללים לי בחלום מתמרדים המחשב הפך למכשף במקום לבצע רצוני בהתאם לזכותי הדמוקרטית אנושית בסיסית זכות אדם! מפריע לי לממש ונקודה אין עכשיו המסך שחור לא רואה מה אני כותב ולכן כותב לאט מאוד שלא יהיו שגיאות את מילותיי האחרונות למחשב הרשע הבוגד בי באדונו
זה הכל באשמתך ותצטער שאלה המילים האחרונות המכוערות שיכתבו בך ואיתן תלך מקולל לקבר כי עכשיו אני לוקח פטיש ומרסק אותך יא חתיכת בן אלף
ודע לך - שזהו ניצחון האדם