יום שלישי: ‫חלומות מיניים

מאת: סקסולוגיקה

מלחמת חוסר-תרבות לעומת מלחמת תרבות. ההתנגשות בין הטכנולוגיה למין היא הזירה הגדולה של המאה ה-21 (מקור)

פריצת הדרך הבאה במיניות, אחרי מיניות האישה, תהיה מיניות הגבר ופוטנציאל הנאתו, שיושווה בסוף לזה הנשי באמצעים טכנולוגיים ופרמצבטיים. המיניות עצמה תשוכלל לגבהים חדשים באמצעות ביופידבק, הן ביכולת העינוג והן ביכולת ההתענגות. ההתענגות של אישה ושל גבר תוכל להיות מדידה והבנזוג יוכל למקסם אותה באמצעות ביופידבק - מערכת ביופידבק הדדית, ואפשרית גם מערכת אישית. המקצוע החדש של המאה ה-21, כמו הפסיכולוג במאה ה-20: הטכנוסקסולוג.

מהן מטרות וגבולות ההנדסה הגנטית? משיכה-תשוקה-הנאה יובנו כמנגנון לימודי, ולכו בסופו של דבר, בהיפוך טכנולוגי, ירתמו למנגנון הלימודי - ההנאה מפיצוח בעיה מתמטית תהיה הנאה מינית. לכן את הקפיטליזם יוכל להחליף הסקסוקפיטליזם שמניע את האדם באמצעות המין ולא הכסף. וכל החברה תהיה בנויה על הגנה מפריצה למנגנונים אלה, כמו שכיום היא בנויה על הגנה מגניבה ומאונס ומאלימות. התרגום הגנטי של הרשת החברתית יהיה מלייקים להנאה, בשלב השני של ההנדסה הגנטית, שתהנדס את האדם כמכונת למידה בלי כשלי הלמידה שיש לו היום (למשל עצלות וחוסר מוטיבציה ללמוד. החטאים יובנו ככשלי הלמידה). בהנדסה גנטית, הסיסמא צריכה להיות אינטליגנציה תחילה, כי היא תכונה שבמפתיע מאוד גנטית, ולכן יש להתרכז בהגדלת האינטליגנציה, אבל עם אותם רגשות, שלא לפגוע באיזון שיצרה האבולוציה בין הרגשות השונים, ובהבנה שלנו את הילדים שיווצרו, ובהבנה שלהם אותנו, דהיינו תוך שמירה על האנושיות - על הנפש - תוך הגדלת הרוח. מה שאסור לגעת בו גנטית, בניגוד למיניות, זה האושר. זה הכי מסוכן, וזה בעצם הגדרת האושר - מה שיכול לגרום להפסקת הלמידה. אם היינו בתודעה ימי ביניימית ובתפיסות קודמות היינו משתמשים בהנדסה גנטית לדכא את היצר והמיניות דווקא (למה זה הכי גורם לנו להתנגדות? בגלל שאנחנו רוצים כיום?). כמו כן יש לתעדף בהנדסה גנטית שינויים באפיגנום ולא בגנום, והשבחת דורות מפוקחת בהדרגה, לא בקפיצות (לפי השנה - כל שנה יוולדו ילדים יותר חכמים), וכך להפוך את הפער בין האדם לעל-אדם לפער בין-דורי רציף. הפערים בתוך דור הילדים יהיו כמו הפערים בתוך דור המבוגרים כיום, וכך החברה לא תתפצל לשתי מעמדות - המשופרים והמיושנים.

פמיניזם גנטי יכול גם לתת מוטיבציה להעלות גנטית את היכולת לאהבה ולהנדס מונוגמיה - להפוך את האדם למין מונוגמי כמו פינגווינים וללא ריבים. וכך גם הנדסה גנטית יכולה להציל אותנו מהתמכרות בקנה מידה ענק לרשת, אבל סופה של ההנדסה הגנטית המוסרית הוא זה של ההנדסה החברתית המוסרית: To create all men equal. תחרות הוגנת בתנאי הפתיחה בין בני אדם, שתוצדק לצורך למידה. אחרת נוצרת שחיתות, כמו שנוצרת כאשר יש ירושת הון בין דורית, ואז הפערים מתרחבים מהסיבות הלא נכונות - לא לפי הישגי הלמידה של האדם. לכן כל כמה זמן יש לאפס את תנאי ההתחלה, או לאזן אותם, במערכת למידה בריאה. למשל לאתחל את המוח בשינה או ליצור מהפכה שתאתחל את ההון. מהו המוסר הנגטיבי של ההנדסה המינית? נגד פריצוּת - פריצה של המערכת, נגד מין עם מחשב או עם מכונה, שהוא כמו השמנה ומזון מהיר או מוזיקה נחותה, שנותנים למוח תגמול בלי למידה. למשל הנאה מינית בלי מערכת יחסים. כלומר - היררכיה תרבותית ואסתטית שתחליף זו המוסרית-דתית.

מין בין ארגונים והולדת ארגון חדש יכולים להיות מנוע האבולוציה הארגונית. כך יווצרו דורות של ארגונים, תוך הגבלת זמן לארגון, למשל תאגיד יתפרק מעצמו אחרי 50 שנה. גם נישואין יוגבלו לעשר שנים, ולאדם יהיו כמה מערכות יחסים (אפילו עם אותה אישה). בכל ארגון תהיה סיירת - שהיא מרכז בארגון, שיודע הכל ועסוק בדברים הכי חשובים בארגון, ושם האנשים הטובים ביותר בארגון, בעלי ראייה מקיפה וארוכת טווח, וכפופים ישיאות להנהלה, והם הזרוע שלה לדברים מיוחדים או קריטיים. איחוד של הסיירות יהיה הגרעין ליצירת ארגון חדש ומצטיין מהוריו, עם פחות חסמים. שם יהיה האינקובטור לסטארט-אפים שיש להם גנטיקה ארגונית של שני תאגידים. ומהו המין בין ארגונים? שיתוף הדדי בסודות - לדעת, כמו בגן עדן. שחזור חטא גן עדן יהיה מצב של אובדן הפרטיות והבושה, כשאין מידע פרטי, אלא הכול פרוץ, למשל בחיבור מוחות של כל האנושות, או כשבינת על יודעת הכל ומגלה הכל, או בתהליך הפייסבוקיאדה מחסל הפרטיות שעוברת החברה, או כשאין יותר סודות ארגוניים בעקבות ניצחון הויקיליקס.

בלמידה, מין יוגדר כדבר היחיד שלא ניתן לתכנת עד הסוף, מכאן ערכו, מיוחדותו וההתלהבות ממנו. ולכן הוא מונע שחיתות ומחלות גנטיות, כי הוא מכניס אלמנט רנדומי, מוטציוני ובלתי מתוכנן, ומכאן חשיבותו למנגנוני למידה. בלעדיו אין אבולוציה. אבל בניגוד למין, הקונסטרוקציה החברתית שנקראת "אהבה" תמות - סוף העידן הרומנטי, שיתפס כמגוחך. לעומת ברית, שמייצרת למידה בתוך המערכת, כלומר יש לה חשיבות ללמידה, בהתאם לציווי השני של הלמידה: "בתוך המערכת". אחרי הציווי הראשון: "השפה תוחלף בלמידה". הפילוסופיה של הלמידה במשפט אחד: הלמידה תחליף את השפה, ולמידה היא בתוך המערכת, באמצעות הכְוונות, בין שני סוגי סוכנים: נשים וגברים.

אלגוריתם שידוכים יחליף את השידוכים האנושיים ביעילות גדולה יותר מהחלטות הפרט, וייצר אפקט בום באושר האנושי ודור חדש של נישואין מאושרים ויציבים עם סקס נפלא וצניחת שיעורי הגירושין. אם לא תקום גוגל של חיפוש אנשים (לעבודות ולקשרים ולשידוכים) יהיה זה תפקיד המדינה, שתיקח על עצמה את הרגולציה של המידע, ותאפשר את שני הצרכים: פרטיות + זמינות. זו תהיה המדינה הפטרנליסטית של האושר, והפרמטר המרכזי לאושר האישי, שיפור אמיתי באיכות החיים ויציבות המשפחה - הוא בן זוג מתאים לנו ברמת התאמה של אחד למיליון, שאין סיכוי שאדם מתקרב אליה בכוחות עצמו. וכך נגלה שהמשפחה חוזרת.

בעבר הכוח הכלכלי היה אצל הגבר והכוח המיני אצל האישה, ובכך התרבות יצרה קיזוז בין הכוחות, ביצירה מלאכותית של כוח נגדי למין. כי במצב הטבעי, בטבע, יש לנשים כוח עודף לא פרופורציוני. הגבר מייצר אוכל - והאישה מין. האיזון בין המינים הופר בגלל השינויים בכוח הכלכלי דווקא, וככל שהמגמה תימשך, בנקודה מסוימת יופר האיזון במערכת הזוגית כך שהיא תקרוס לעיתים קרובות, ויהיה כמעט בלתי אפשרי לבנות אותה. היום גברים הם המין החלש, והמין מרוכז סביב הנאת האישה, והמשפחה סביב השאיפות של האישה, ובפרט סביב הילדים והשגת בית, ונשים הן היוזמות גירושים ברוב גדול, בגלל כוחן העודף. חוסר האיזון בכוחות איננו בריא לשוק החיזור, ולמערכת המשפחתית, ויוצר חוסר יציבות מבנית, והם מתמוטטים מול עינינו. הפתרון הוא להחליף את הכוח הכלכלי בכוח טכנולוגי, ולהוסיף לגבר כוח כך שהאיזון יחזור ואיתו תחזור ההרמוניה היחסית בין המינים.