‫יום ראשון:‫ חלומות טכנולוגיים

מאת: סטארטאפיסט כורסא

חלומות באוויר ומגדלים פורחים (מקור)

השאלה החשובה: מדוע אירופה ניצחה? ברנסנס, הטכנולוגיה הקדימה את המדע - והיא שגרמה להתפתחותו (לא להפך - כמו שחושבים, שהמדע גרם לטכנולוגיה. כיום מבינים שהמכשור הקדים את התגליות). אירופה ניצחה בגלל מכשור טכני עדיף (הישג של סוף ימי הביניים!), ולא בגלל הרוח שלה. כלומר הטכנולוגיה ניצחה, ולא אירופה ניצחה. הדפוס, הקיטור, הטלסקופ, הספנות - הישגים טכניים, שהקדימו את המדע מאחוריהם. אבל מה ההבדל בין אירופה לסין למשל? שהטכנולוגיות כן גרמו להתפתחות מדע ותרבות, עד שהרוח שיצרה הטכנולוגיה גדלה והלכה, ומתוך ההגיון הרוחני הפנימי של הטכנולוגיה גם הגיעו ההתפשטות והגילויים והשתלטנות (הרי מהי טכנולוגיה אם לא שליטה בעולם?) והאימפריאליזם המתרחב - זה ההגיון שדחף את אירופה. כלומר, לא רק הטכנולוגיה - אלא החלום היה ההבדל (הקישור בין חלום לטכנולוגיה). לכן חשוב מאוד שהטכנולוגיות החדשות של ימינו יגרמו להתפתחות תרבותית-מדעית חדשה, שלא נהיה רק טכניים כמו הסינים, שלא נהיה רק משתמשים או הנדסאים, אלא מעצבים. איך? באמצעות חלומות טכנולוגיים.

מהי פונקציית ההאצה ארוכת הטווח של העולם? האם התקדמות העולם היא מעריכית, כלומר האם יש האצה בהאצה שהוא ביחס להתקדמות עצמה, ולכן יכולת החישוב האמיתית שלנו היא מעריכית (גדלה עם הזמן עצמו), או שמא הסיבוכיות שלנו פולינומיאלית? אם ניקח בחשבון כוחות למידתיים קבועים בטווח הארוך (ומישהו מכיר אחרים? איפה הם היו מיליארדי שנים? ובכלל, איפה יש בטבע כוחות שגדלים מעצמם?), סביר שהפונקציה ריבועית, כי התאוצה קבועה ורק המהירות גדלה, ולכן לאורך כל ההיסטוריה התאוצה תמיד נראית אותו דבר, נקודת המבט היא אינווריאנטית לזמן: בכל שלב בהיסטוריה אתה נע מהר מאי פעם, ויש לזה אינספור עדויות, אך אם נשקיף בין היום ללפני שנה, ומהיום לעוד שנה - נגלה קו כמעט ישר. אז איפה היתה הגדילה המעריכית? אינך יכול להרגיש את המהירות, אלא רק את התאוצה - זו תורת היחסות. ומהו הכוח שמוביל להאצה ודוחף קדימה? החלום הטכנולוגי, שתמיד קדימה בצעד אחד, ולא יושב בסוף ההיסטוריה, כמו החלום המשיחי.

חייבים מודל עסקי לתרבות - אחרת היא תמות. כיום אין. לכן, צריך תשלום באמצעות כוח מחשוב, וזה ההומניזם הבא. מודל כלכלי לספרות - הזמן שאתה קורא במחשב הוא הזמן שהמעבד במחשב שלך נותן לסופר. וכנ"ל הזמן שאתה שומע מוזיקה או רואה סרט, או כל יצירה משועתקת. וכוח החישוב הזה שווה ערך במטבע וירטואלי, או בחישוב בעל צורך אמיתי שמוכרים כמחשב על. כלומר צריך תוכנה שהיא קופסא שחורה שמעבירה את כוח החישוב שלך לתאגיד חיצוני אמין ואחראי בלי שאפשר לפרוץ מתוכה החוצה, וזה מה שיציל את התרבות. זה בעצם מאפשר מיני-תשלומים אוניברסליים בלי שתאלץ לפתוח את הארנק, והתשלום האמיתי הוא בחשמל. חלק קטן מחשבון החשמל שלך יהיה תשלום על הספר שקראת, תוך שימוש במשאב שקנית (המחשב). זה גם יעביר לניצולת גבוהה בהרבה את המחשוב בעולם, כי מודל התשלומים הזה יכול להיות גם עבור תוכנות. ברגע שאפל פתחה חנות אפליקציות, וקישרה בין הכסף למפתחים, נוצרה פריחה של תוכנה. ככה תשלומים כאלה יוכלו ליצור פריחה של תכנים. וזה יהפוך את המשוואה זמן שווה כסף - לכסף שווה זמן (חישוב). מהות הכסף תובן כזמן חישוב, ואז יבינו למה עלות של מוצר עולה בכל שלב בשרשרת האספקה, כי מתבצע חישוב (גם ניהול זה חישוב).

צריך איחוד רשתות בין הרשת החברתית לרשת האתרים (המופרדות כיום), כולל רנקינג לאנשים (כמו שיש לאתרים), מה שיאפשר את החזרת ההיררכיות - נגד תרבות פופולארית (כמות האנשים מול איכותם). במיוחד חשובה הדירוג לאנשים ברשת החברתית, וכך הרשת החברתית תהיה כמו נוירונים. ואז יהיו אנשים שהם האב (hub), ומעבירים רעיונות לציבור גדול יותר, כמו עורכים - והראשון ששלח לי את הרעיון (למשל שיתף פוסט שאהבתי) יעלה בדירוג, לפי כלל הב (hebb). הדירוג לתרבות יצור מחדש את ההיררכיה התרבותית והחברתית, וזה יהיה סוף התרבות הנמוכה שמתחזה לגבוהה. משם האב - להב.

ככל שהממשק יותר אינטימי, ככה הוא יותר יעיל ופנימי לאדם, וזו היתה מהפכת מסכי המגע, או לפניה מערכות ההפעלה הויזואליות (חלונות), או היכולת לחפש בשפה חופשית (גוגל), או בכלל מהפכת המחשב האישי (במקום כרטיסים מנוקבים). כלומר כל החברות והמהפכות הגדולות היו מהפכות בממשק. והממשק האחרון האינטימי ביותר לפני כניסה ממש לתוך המוח - הוא העיניים. הראשון שיבסס ממשק לפי מה שאנחנו מסתכלים עליו במסך ואיך שאנחנו מסתכלים (באמצעות מצלמה שרואה את עינינו בקדמת המסך, למשל) - יעשה מהפכה כמו מייקרוסופט ואפל. יש באישון המון מידע על מה שמעניין אותנו באמת, והרצונות שלנו, וזה מהיר ויעיל יותר אפילו מאצבע, וניתן לבסס על זה שליטה במערכת. העיניים הן ראי הנפש. ומכיוון שהמקום הנכון לממשק כזה במשקפי גוגל, ואז גם אפשר לראות על מה אדם מסתכל בעולם ולא רק במסך, מתבקש לשלב את זה גם עם אוגמנטד ריאליטי. אבל הדבר החשוב מבחינה פילוסופית בממשק החדש יהיה המיזוג בין התפיסה שלנו לרצון שלנו ולשליטה שלנו. כי העיניים גם רואות, גם מראות מה מושך, ואז גם מבצעות, מה שבעבר היה שלוש פונקציות נפרדות. What you see is what you get - בדרך ל-"מה שאתה חושב זה מה שאתה מקבל". כלומר יש כאן הקרסה של הבעיה הפסיכופיזית לא מהחוץ כלפי פנים (שהאדם יתפוס בתוכו את העולם האמיתי בחוץ), אלא מהפנים כלפי החוצה (שהעולם החיצוני ישלט בידי עולמו הפנימי של האדם).

ההבטחה הגדולה באוגמנטד ריאליטי היא משרד של אוגמנטד ריאליטי שבו אפשר לעבוד מהבית, ולעבור את סף הקשר האנושי והיחס האנושי שדורש המוח החברתי שלנו - מרחוק (הטכנולוגיה קרובה לשם), כך שמשרד אמיתי לא יותר יעיל מביתי. ואז רוב האוכלוסיה תעבוד מהבית, תוך ביטול הפקקים, הזיהום, קריסת התשתיות, ויתרונות האורבניות. תוכל להיות מגמת נגד לאורבניזציה. זה הסיכוי של כדור הארץ מול ההתחממות הגלובלית. בלי פגישות עסקיות, ועם הרבה פחות נסיעות שאינן של סחורות. בני האדם יהפכו לבני בית, כמו חיות מחמד, ובמיוחד חתולים. החתולים ישגשגו.

הדפסת בתים ותשתיות וכבישים ע"י רובוט ומשאית-מדפסת תאפשר הוזלה ניכרת שלהם, והדבר היקר ביותר בכלכלה יהפוך לזול בהרבה. אחרי מהפכת ההדפסה של מוצרים הייצור יהפוך כמו החקלאות, מבחינת חשיבותו, והיא תעשה למהפכה התעשייתית מה שהמהפכה התעשייתית עשתה למהפכה החקלאית. התוצאה תהיה הוזלה ניכרת של העולם החומרי כולו - וניצחון הרוח.

אחרי מכונת אמת במוח אף אחד לא יוכל לשקר לרשויות. בדיקות בכל התפקידים תאפשר ממשל בלי שחיתות, ותיווצר מהפכה פלילית שתייתר חלק ניכר מהמערכת המשפטית והמשטרתית. מספיק יהיה לשאול את החשוד אם ביצע את הפשע, כי ניתן לראות בדימות תפקודי של המוח אם הוא משקר. בנוסף צריך להחזיק מעל כל עיר מזל"ט (מסוג ארגוס) או מוט גבוה שיצלם אותה מלמעלה כל הזמן (או במכ"ם דופלר שמזהה תנועות) וישמור את הסרט, ויאפשר פענוח פשעים לאחור. נוכל לדעת מאיפה יצאה המכונית שהגיעה לזירת הפשע, ולעקוב אחרי מסלולה חודשים אחורה. גם מיני מזל"ט בגודל זבוב ישנה את עולם המעקב, ובכלל זה המודיעין. אבל בשביל זה לא חייבים להצליח לבנות מזל"ט בגודל חרק, או מכרסם, או ציפור. ניתן להשתמש בחרק, במכרסם ובציפור עצמם, ולשלוט בהם באמצעות אלקטרודות לאיזור ההנאה במוח ואילופם, ורק את המצלמה יש למזער על גבם, או אפילו להשתיל בתוכם. ואז ההסוואה תהיה מושלמת. מות הפשע הישן, הפשע הפיזי, כשאנשים פחות יצאו מהבית וכל הסביבה הפיזית תהיה מנוטרת, יכריח את הפשע לעבור לרוח. לסייבר למשל. ואלימות רוחנית, כמו גניבת זהות וכסף וביוש, היא הרבה פחות אלימה מאלימות פיזית.

השלב האחרון יהיה Brainet במקום Internet, בהתחלה תוך חיקוי של הקשרים בתוך המוח לקשרים בין מוחות שונים (למשל העתקת מנגנוני הקשרים בין נוירונים לקשרים בין אנשים ברשת החברתית), ובהמשך ממש קשרים פנימיים יותר ויותר לתוך מוחות. זה הכיוון הכללי הגדול. לא הבינה המלאכותית, שנוטים להגזים בהתעסקות בה ובמהירות הגעתה. עד שהיא תגיע היא כבר לא תהיה מהפכה כי הבינה שלנו עצמה כבר תהיה מלאכותית ומשולבת עם המחשב ללא הפרד, ועם מוחות אחרים ללא הפרד. זה כבר יהיה קומפלקס אחד גדול, אבל האיום שלנו מהבלעות בספירה כזאת כאינדיבידואלים הוא גדול מדי, ולכן מעדיפים לדמיין בינה מלאכותית כאידיאל העתידני, שכמה שהוא מאיים, הוא לא לפחות אינדיבידואל כמונו, ולכן גם אולי עוין, מה שאיתו אנחנו יודעים להתמודד, בניגוד לבן-זוג, שנבלעים בתוכו. מעדיפים מלחמה על אהבה, ודמות אויב על דמות אוהב. ואולי זה גם הבדל בין גברים לנשים, שגברים מפחדים להיבלע.

מה היה האדם? המעבר מאבולוציה אנכית לאבולוציה אופקית. ולמעשה החזרה אליה (כי החיים התחילו מהעברת גנים בין תאים ללא הולדה. אינטרנט של אורגניזמים. ורק בשלב השני עברנו לאבולוציה של הורשת גנים). לא עוד קו תורשה מלמעלה למטה - מאב לבן, אלא קווים מקבילים בין בני אדם, דרך הלמידה. ההיסטוריה כולה היא התגברות הקשרים האופקיים בהדרגה על חשבון האנכיים, ולכן האינטרנט מבטלת את הילודה בימינו. ולכן להיסטוריה כן יש מטרה: הפיכתנו למוח אחד גדול. למין של נמלים רוחניות. זה לא מדע בדיוני אלא רוח בדיונית. ואז כבר לא יהיו מלחמות אלא התלבטויות. ולא תהיה היסטוריה אלא למידה.