האינדיאנים של העתיד

מה המשותף בין ההודים ליהודים, שגרם לשתי תרבויות מסורתיות ומשוסעות אלו לבחור בדמוקרטיה כברירת מחדל? מעצמות המאה ה-19, ובראשן בריטניה, עשו טעות אדירה בכך שלא כבשו את סין ויצרו בה קולוניאליזם - ואת תוצאות הטעות הזאת אנחנו משלמים כיום. בדיעבד, הקולוניאליזם הבריטי היה המוצלח מכולם, ולכן יש לשחזר ברית שבנוייה על האימפריה הגדולה ביותר אי פעם, שהצליחה ליצור יותר דמוקרטיות יציבות מכל אימפריה אחרת

הודו, ולא סין, תהיה השליטה של העולם במחצית השנייה של המאה ה-21  (מקור)

הכנסייה כשלה בכך שהפכה לדת של יראה, ולכן ברחו ממנה ושנאו ולעגו, במקום דת של קהילה ואהבה. אפילו העוגב והמקהלה והקתדרלה פועלים לפי העיקרון האסתטי של הנשגב - הכי מרשים וגדול ובלתי נתפס כולו בחושים - ולכן מעורר יראה, וכך גם ההיררכיה הכנסייתית בניגוד לקהילתיות היהודית. החילון היהודי נשען בכלל על תפיסות נוצריות של הדת - לחילונים יש תפיסה נוצרית של מהות הדת וכלליה כי הם מושפעים מהחילוניות הנוצרית, וההתנגדות שלהם מופנית כלפי דגם מדומיין של דתיות (לא יהודית בכלל), כי הם כלל לא מבינים את הדתיות היהודית. אבל מה שנשאר אחרון אצלם זה החג הכי משפחתי של ליל הסדר - ולא היראה של יום כיפור.

לכן חילונים ונוצרים משתגעים מזה שיהודים מדברים בתפילה ומחוסר הכבוד בבית הכנסת (למשל ואגנר), ומפרקטיקות ההערמה נגד אלוהים להתחמקות מציווייו בהלכה. אבל דווקא חוסר הכבוד כלפי האבא - והיחס אליו ולמצוותיו לא כחוקים אלא כהוראות של אב שניתן גם להפר ולתחמן - הוא סוג הגניוס היהודי שחוצפה היא ביטוי שלו. במזרח ובדתות האורז יש ציביליזציות ארוכות יותר בגלל שאורז צריך מבנה חברתי מורכב להשקייה ולגידול, ויש כבוד גדול יותר למסורת. ולכן החוצפה שמאפיינת את ישראל וארה"ב היא כיום חוד החנית של הציביליזציה, ונובעת מקיום על מסחר. ואילו האיסלאם הכי כושל ביחס לנקודת ההתחלה שלו, יותר אפילו מאפריקה. כי שם יש הכי הרבה יראה וכבוד לאל ולדת, יותר אפילו מבנצרות, כי שם יש חמש תפילות ביום ששוטפות את המוח, והדת מאוד פשוטה להבנה, כי דת האיסלאם היא אידיאולוגיה ולא מיתוס.

התקווה הגדולה שנותרה עכשיו - כשסין נופלת לדיקטטורה וגם לפירמידה הפוכה של ילד אחד שמעליו 2 דורות (ולכן הכלכלה בה היא משחק פירמידה כי מרכז הדמוגרפיה הוא כיום במעמד העובד ובעתיד לא יהיו עובדים) - היא הודו. הודו תהיה המעצמה הגדולה הבאה ותציל את הדמוקרטיה אחרי ארה"ב, כי שם יש ילודה ויש חופש מחשבה ומסה אנושית אפילו יותר מסין (בקרוב), ולכן היא העתיד. הכלכלה ההודית היא הצומחת ביותר בעולם, יותר מסין, ובניגוד לסין הדבר מתבטא בבורסה שלה, כלומר יש שם קפיטליזם אפקטיבי להשקעה פרטית. בתרבות ההודית יש גם יחס פאמיליארי בהרבה לדת ולאלים, כי יש כל כך הרבה מהם, ובדומה ליהדות זו דת לא מסיונרית - כי היא לא אידיאולוגית אלא מיתית. בניגוד לסין ששם יש המון אידיאולוגיה (חברתית) ומעט דת, ובטח שלא מיתוס משמעותי.

מכאן משיכתם של הישראלים להודו, ולכן הציר שהכי חשוב לטפח בעולם הוא הודו-ארה"ב-יפן-אירופה, והוא ינצח את סין-רוסיה. לכן השקעות בהודו הם המנוע הכי חשוב לשלום העולם. הודו היא אמריקה הבאה, ואמריקה היתה רק טעות בדרך להודו. צריך לדאוג שלא יהיה פער זמנים בין שלטון ארה"ב להודו, ושסין לעולם לא תצליח לשלוט, כי הם כמו רוסיה תמיד יהיו תחת קיסר (או צאר), כי הם דיקטטורה טבעית, והודו דמוקרטיה טבעית. והכל בזכות האנגלים, שהשאירו דמוקרטיות אחריהם בלא מעט מושבות חשובות, כולל ארה"ב עצמה וישראל והודו וקנדה ואוסטרליה ואפילו דרום אפריקה - האימפריה הבריטית הפכה לאימפריה של הדמוקרטיות. הקולוניאליזם האנגלי הציל את העולם מדיקטטורה מזרח אסיאתית הודית, שיחד עם הסינית היתה הופכת את העולם ל-1984.