התדרדרות הארץ
ניסינו לשנות את הארץ מבפנים - ונכשלנו. הגיעה העת לאלטרנטיבה     

אלטרנטיבות להארץ: כיצד תתנו למוחכם מזון יומי בריא יותר?
בליבנו כולנו יודעים שמדובר בהתמכרות - ובהרגל מגונה - שנוצר בגלל פגיעות המוח שלנו להתמכרות לפידבק חיובי לא עקבי. כמו מהמרים שזוכים מדי פעם אבל מפסידים בטווח הארוך, כמו בחורה שמתמכרת למערכת יחסים לא יציבה עם אקס בוגדני שמדי פעם כותב לה: "אני אוהב אותך", דווקא בגלל שרוב הכתבות בהארץ גרועות אבל יש מעט טובות - אנחנו מתמכרים אליו. התמכרות להארץ היא כמו התמכרות לפייסבוק, לסמארטפון, לפורנו. קוראי הארץ אנונימיים מגישים: עשרה צעדים לגמילה מבזבוז הזמן היומי
מאת: הכלבה
אילוף והתמכרות עובדים על אותו מנגנון. זהו באג נוירולוגי שקשור למערכת הדופמינית במח, שמחזקת התנהגות בעקבות השינוי בתגמול (למשל: הפתעה מוצלחת), ולא לפי תוחלת התגמול עצמו, ולכן מסתגלת מהר יותר לשינוי, אבל גם מתמכרת לחוסר ודאות  (מקור)
תמיד קראתי לו השער האמיתי של העיתון. בעוד אני מביאה את העיתון לבת זוגי העצלה למיטה, הייתי הופכת בהתרסה את חלק החדשות מתוך העמוד הפנימי ביותר באמצע העיתון, כך שהוא הופך לשער העיתון, ואומרת לה: זה העמוד החשוב ביותר בעיתון. כאן הכותרות הראשיות באמת. תמיד היתה שם הכתבה המעניינת ביותר, למשל אייטם קצר על התפתחות חשובה ברחבי העולם, לפעמים ברמה הבינלאומית, שהיתה צריכה להיות כותרת ראשית מבחינת חשיבותה. אבל מה שבאמת הסתתר שם, והיה החלק המעניין ביותר בחלק החדשות - היו חדשות המדע.

חדשות המדע בהארץ זה סיפור עצוב, כמעט מכמיר לב. אסף רונאל, הנוכחי, הוא סבבה. אפילו ממש סבבה. אמנם הייתי רוצה לצפות להשכלה מדעית רחבה, שתמנע טעויות ותתן עומקים, מכל כתב מדע - אבל ביחס להארץ הנוכחי חדשות המדע הן לא פעם הדבר הכי מעניין בעיתון. אבל מה לעשות, שדווקא בתחום זה, המתחרים פשוט כל כך הרבה יותר טובים? במשך שנים היה את אתר הידען, שמגיש את כל חדשות המדע שמתפרסמות בעברית, בערך. אבל כיום, מעבר לים, צמח אתר חדשות המדע הטוב ביותר אי פעם. כמה טוב יותר? בשני סדרי גודל (סליחה) מכל אחד אחר. קשה להגזים כמה מדהים (מעמיק, עדכני, מקיף) האתר הזה, כמה מוכשרים ו-"מבינים" כותביו, וכמה הוא קריאת חובה לכל מי שרוצה לדעת מה באמת קורה במדע (כולל מדעי המחשב ומתמטיקה! - התחום הקשה ביותר לסיקור), דהיינו מה קורה כיום בעומק החקירה האנושית את העולם.

כך שבניגוד להרגלה, הכלבה ממליצה על תוכן באנגלית, מכיוון שזהו אחד מפלאי האינטרנט: במשך שנים (עשרות? מאות?), למי שאינו מומחה (וגם אז רק בתחום עיסוק צר), לא היתה דרך להבין מה באמת קורה במדע, ולגעת בקצה ובחזית ההתפתחויות, והתמונה היתה מתבהרת רק אחרי עשור או שניים. והמופת שמציב האתר הזה ניתן לחיקוי בתחומים רבים אחרים (משבר מדעי הרוח והחברה?). אם יש לכם ילד מחונן - תשבו אתו על זה חזק. אם יש לכם מוח סקרן, שרוצה להיחשף להרפתקה הגדולה של המדע בתחילת המאה ה-21 בזמן אמת בצורה אמינה ושווה לכל נפש, זה המקום. כמובן שלא תמצאו שם את כל כתבות היח"צ פייק מדע (מצאנו את האיזור במוח שאחראי למטריאליזם דיאלקטי! חוקרים מצאו את הסמטרפון של תקופת המקרא!) ששוטפים ומטביעים את חדשות המדע בעיתונות הפופולרית (כולל בהארץ). אז למה בכלל צריך כתבי מדע, כשאפשר לתרגם מקוונטה? (כפי שעושים חשובי העיתונים בעולם). 20 מתוך 10 בסולם הכלבה:

Quanta Magazine – Illuminating Science
(אזהרה חמורה: כמעט כל מאמר שם שווה קריאה. הרמה בערך פי מאה מהארץ, ונגישה לכל קורא)


ציפר אף פעם לא היה חזק בתחום פרסום הסיפור הקצר. הוא בכלל מעדיף שירה על פרוזה (והכלבה חושדת בו שזה בגלל שהוא לא אוהב לקרוא!). למזלנו יש אתר פרוזה קצרה מעולה בעברית, שאמנם התדרדר באחרונה לייצוג יתר פוליטיקלי קורקט של ספרות ערבית (שרק שכנע את הכלבה שהערבים מפגרים בהרבה אחרי העולם גם בפרוזה), אבל יש בו ארכיון ענק שמאפשר חשיפה ללא מעט סיפורת קצרה עדכנית (או מופתית! לא פחות טוב) מרחבי העולם (8 בסולם הכלבה):

פרויקט הסיפור הקצר
(הממשק של האתר נורא - אבל לא נורא)


אלכסון הוא מגזין שהיה ניתן לעשות עליו את אתר "התדרדרות האלכסון". אבל עדיין שווה לעקוב אחריו, כי אין בו כותרות פייק וקליקבייט כמו בהארץ, ותת הכותרות מאפשרות הצצה מבחוץ לתוכן המאמר, והפרדת המוץ מן התבן. אם כי בעיקר כדאי לקרוא בו בגלל אינספור המאמרים הנהדרים שפורסמו בו בקצב מסחרר עד לפני שנתיים. הלוואי שעוד יחזור לעצמו, כי אם היתה נפילה חדה באיכות אתרי האיכות ברשת העברית בשנים האחרונות - היא אלכסון (מעשר בסולם הכלבה לארבע, דהיינו לרמתו הנוכחית של מוסף הארץ):

אלכסון - מחשבות מתחילות כאן


מי שבכל זאת רוצה לקרוא פרשנות אקטואלית, מוזמן לקרוא את גדול הפרשנים של הארץ, אבל עם אפס בלבולי מוח של הארץ, אבל עם אינספור בלבולי מוח (מה ההבדל? כל ההבדל בין קלישאות להתחכמויות, ובין קשקשנות מקצועית למקצועיות קשקשנית, וכמו שרואים, זה מדבק ממש!). אמיר אורן צף בוואלה כמו מכתב בבקבוק מאי בודד - מזל שעזב את הספינה הטובעת (תמיד שומר על רמתו וסגנונו הנערץ - 9):

אמיר אורן: כתבות אחרונות


מי שרוצה תחליף אמיתי ואיכותי, תרבותי וספרותי בהרבה מתרבות וספרות, חייב לעצמו את דחק (התדרדר מ-10 ל-9 בגלל סטגנציה מסויימת, שעדיין מאתגרת פי אלף מציפר). הנה כתב עת שמראה שאג'נדה יכולה להיות דווקא תורמת ומעניינת, וזאת כי מדובר באג'נדה תרבותית, ולא באג'נדת פוליטיקת-השדה (מה שנקרא, לפני פוקו, עסקנות) כמו אצל ציפר:

דחק - כתב עת לספרות טובה


תחליף למוסף ספרים - ביקורת הספרים השבועית של המבקר הקבוע השקול והרציני בישראל, שכותב בכלל בידיעות, ושתמיד שווה קריאה. הלוואי על הארץ, בשני מוספי הספרות שלו, ולו מבקר אחד כזה - שאפשר לסמוך עליו (9):

מבקר חופשי | אריק גלסנר


תחליף לגלריה:
למזלנו, אין צורך בתחליף לזבל. זבל יש כמו זבל - בפייסבוק.

* כל התחליפים לעיל חינמיים וללא פרסומות (וואלה עובד היטב תחת חוסם פרסומות)


שיטת גמילה מהארץ בעשרה צעדים פשוטים, בדרך לתוכן איכותי לאנשים חושבים

בפינת הכלבה בשיתוף דן אריאלי (ובהשגחת הרב אליהו דסלר), מוצע מתכון שעבד לפחות לכלבה חושבת אחת, ונדמה שהוא יכול לעזור אפילו לאנשים חושבים. הסיסמא לקוחה מסבתא של הכלבה, כלבתא רצינית בפני עצמה, שתמצתה את כל חכמת חייה (כולל שואה אחת) במשפט אחד ואלמותי, שצריך לתלות בפתח כל בית ולחקוק בראש כל מלונה: "אין בעיות בחיים - רק הרגלים טובים והרגלים רעים".

אחת המשמעויות של משפט עמוק מני חקר זה היא שצריך להבנות ולהנדס את חייך כך שלא תצטרך לקבל החלטות בזמן אמת בהווה (שבהן תיכשל תדיר), ולא תצטרך להסתמך על כוח רצונך או חכמתך (שתמיד מועדים לפורענות) - אלא על הרגלך, שאותם תכננת מראש, במבט צופה פני עתיד. לכן, יש להבנות סביבה שבה לא תתפתה להיכנס להארץ בפעם הבאה שיתחשק לך לכבות את מוחך העייף (כי הרי אתה אדם חושב). במקום זאת, כתחליף, תיכנס לתוכן שאתה באמת מעריך וששווה את זמן המוח היקר שלך ותורם לך, לנפשך, ולרוחך (כן יש דבר כזה), ואולי אפילו לנשמתך (כן, אפילו זה קיים).

לכן עכשיו, כשאתה מקבל החלטות לגבי העתיד, כלומר לפי מה שאתה באמת רוצה, ולא לפי פיתויי ההווה השוחק, יש למחוק מיידית את האפליקציה של הארץ מהסמארטפון ואת הבוקמארק של הארץ מכל המועדפים שלך במכשירים השונים. ובדיוק באותו מקום, במקומו, לשים תיקיה (זה עובד גם בסמארטפון) שבה קישורים לתכנים שאתה באמת רוצה שיכנסו למוח שלך ויעשירו אותך. למשל, התכנים המוצעים לעיל, או כל תוכן איכותי אחר שאתה לא מוצא אליו זמן, אבל הוא גם לא כבד לך מדי, ושאתה מעריך אותו יותר מהארץ ומהאקטואליה הנחותה שלו (לא קשה). אם נורא חשוב לך אקטואליה, נסה להוסיף לתמהיל אתר מבזקים גנרי, שבו המבזקים מופיעים בשורה וללא תמונות וקליקבייטים, ושלא יבזבז לך את הזמן.

ומהי שיטת עשרת הצעדים? אתה פשוט נשאר במצב הזה במשך עשרה ימים, וכל פעם שמתחשק לך הארץ - אתה מחליף אותו במשהו טוב מהארץ. אחרי עשרה ימים - לא תרצה לחזור אחורה, ותיפטר מהרגל מגונה שבזבז אינספור שעות שלך במשך שנים.
ביקורת הארץ