התדרדרות הארץ
ניסינו לשנות את הארץ מבפנים - ונכשלנו. הגיעה העת לאלטרנטיבה     

מדוע עלינו להחליף את הדמוקרטיה במטריארכיה?
הפתרון למשבר הדמוקרטיה איננו יכול להיות דמוקרטי, אך הוא כן חייב לנבוע מרוחות הזמן - ואף יכול להשתלב במפנה הגדול ביחסי הכוחות בין המינים. ישנה רק שיטת שלטון בסיסית אחת שעוד לא נוסתה באופן נרחב בהיסטוריה, ובפרט בחברה המודרנית: מטריארכיה. עולם בו המין החלש תופס את עמדות הכוח - במין איזון אינהרנטי בין הכוח לאלימות - עתיד ליצור חברה אנושית שעוד לא הכרנו, עם פוליטיקה ומנהל חדשים ונקיים מחולאי רעלן הטסטוסטרון. כל שצריך זה מפנה אידיאולוגי ומשאל עם - לנשים מובטח רוב של 51%. שהרי שלטון נשי הוא וודאי שיטת השלטון הגרועה ביותר - מלבד כל יתר השיטות שנוסו עד היום
מאת: Me_Too# - בלהה נגד ראובן
היתרון המרכזי (ואולי היחיד!) של מנהיגות נשית: שהיא לא מנהיגות גברית  (מקור)
האם אתם מסוגלים לדמיין טראמפ אישה? האם אתם מסוגלים לדמיין ביבי אישה? וליברמן? ופוטין - האם הוא היה יכול להיות סבתא? ערפאת עם מטפחת במקום כאפייה - האם זה אפשרי? ואם נפליג לדוגמאות חשובות יותר - האם אתם יכולים לדמיין היטלר אישה - גברת היטלר שמתזמרת אלימות חסרת תקדים תחת קולה הצרחני הדקיק? האם ניתן לדמיין סטאלין אישה, אמנם בלי שפם אבל עם רצחנות לא פחותה? האם רק ההרגל מקשה עלינו לדמיין את הנבלים ההיסטוריים הגדולים, או סתם מושחתים מופקרים חסרי עכבות ומצפון, כנשים?

שיעור מסויים מאוכלוסיית הגברים, כ-1%, הוא פסיכופתים. כיצד שרדו אנשים כאלה באבולוציה? כנראה שלא רק בימינו היה יתרון להפעלת כוח חסרת עכבות אנושיות. שיעור ה-1% גדֶל לאין שיעור כאשר בוחנים את אוכלוסיית המנהיגים הגברים, אם מנכ"לים ואם פוליטיקאים - שהרי אין ספק שתאווה בלתי מרוסנת לכוח בלתי מרוסן היא מוטיבציה שיכולה להוביל לעמדת כוח. כשפסיכופת כזה מגיע לעמדת כוח היסטורית - התוצאה היא לא פעם אחת הקטסטרופות ההיסטוריות הגדולות (או סתם מלחמה רצחנית - או "סתם" אווילית). לכן הפסיכופתיות איננה רק תופעה פסיכולוגית - היא תופעה היסטורית.

לא רק האישיות הפסיכופתית נפוצה בפער עצום אצל גברים וכמעט נעדרת אצל נשים, גם כמה הפרעות אישיות אחרות, כגון הפרעת אישיות נרקיסיסטית, נפוצות בקרבם כידוע, ולא נופתע משכיחותה המדהימה בקרב מנהיגים גברים. ההפרעה הכי נפוצה אצל גברים - שלכן אינה מסווגת כהפרעה אלא כתופעה היסטורית נורמלית - היא האלימות הפיזית והמינית. קשה לדמיין את שיעורי האלימות, הרצח, האונס, המלחמות, מלחמות האחים ורצח העם הידועים בהיסטוריה - כלומר את התופעות ההיסטוריות המסוכנות והנוראיות ביותר, שהוציאו לאנושות שם ניקלה - לו המין שלנו היה תחת הנהגה מטריארכלית. אולי לגבי שיעורי העוני והרעב - עוד תופעה היסטורית דומיננטית - עוד ניתן לפקפק בעניין, אם כי יש רגליים לסברה שנשים היו רחומות ונדיבות יותר כמנהיגות, באופן יחסי כמובן, כשמדובר בענייני חיים ומוות.

אף בר דעת לא יטען שתופעות כמו מלחמות היו נעלמות לחלוטין אם ההיסטוריה היתה מתרחשת תחת הנהגה נשית, והיינו צפויים לשלום עולמי. אך אם המין החלש והפחות אלים היה בשלטון - סביר מאוד שתופעות אלו היו מצומצמות בצורה משמעותית, בשכיחותן ובעוצמתן כאחד, ולו בגלל המתח בין השלטון הנשי לצבא ולחיילים (שהם, מסיבות של כח פיזי עודף, בוודאי היו עדיין גברים בכל היסטוריה אלטרנטיבית סבירה). בכך לא מגולמת כל טענה שלנשים היה שיקול דעת טוב יותר מגברים. אך גם אם נקבל את הטענה שההפך הוא הנכון (או על כל פנים שמאגר הכשרונות להנהגה גדל פי שניים כאשר משתתפים בו שני המינים), הרי שהדרישה המרכזית ממנהיגות איננה הצטיינות אלא סבירות, כי המחיר של מנהיג שמוביל לקטסטרופה אלימה גבוה בהרבה ממנהיג בינוני וסביר. בהחלט נהיה מוכנים לוותר על צ'רצ'יל - אם זה המחיר של ויתור על היטלר. במנהיגות - די לנו בסתמיות, בשעמום ובשמרנות, שעדיפים בהרבה על הרפתקנות וטסטוסטרון עודף.

כיום, אנו קרובים להבנה שהסיבה שניצבת במוקד היסטוריית הדמים האנושית איננה בעיה פוליטית כזו או אחרת, או כזו שנובעת מנסיבות היסטוריות ספציפיות, אלא בעיה נוירולוגית, קבועה ונצחית: במין האנושי, המוח הגברי נוטה מדי לאלימות, ומוביל בנטייה זו בפער ניכר מול המוח הנשי. לא טבע האדם אחראי לזוועות - אלא טבע הגבר (שם של זכר מאחד ממיני הפרימטים העליונים). לו היה העולם נמסר פתאום לידי גורילות - האם לא היינו מעדיפים שיטת שלטון שבו שולטות הקופות ולא הקופים?

אין זה עניין של אפלייה מתקנת או אפילו של פמיניזם. כאשר כלי המוות האנושיים הולכים ומשתכללים, עד כדי היכולת להשמדת הפלנטה - יש חשיבות אדירה לצמצום הסבירות למנהיגות אלימה, כוחנית, אטומה ואכזרית. נשים אינן מלאכים - אך הן בהחלט פחות מסוכנות לשלום העולם מגברים, והפרופיל הפסיכולוגי הנפוץ אצלן שונה מהפרופיל הגברי הנפוץ, ויותר מותאם לאתגרים הנוכחיים, שמצריכים שיתוף פעולה, משא ומתן, טיפוח ואיזונים - על חשבון תחרותיות חסרת עכבות של זכרי אלפא בעיני עצמם.

לא ניפטר מבעיית הדמוקרטיה אם נחליף את המנהיגים. את ביבי וטראמפ יחליפו ביבי וטראמפ אחרים. ובמוקדם או במאוחר יקום היטלר חדש, או טיפוס מנהיגות זכרי עדכני של דיקטטור טוטאלי של עידן המידע (גבר כמובן!). לכן הפתרון הוא עולם שבו לגברים יש אמנם זכות בחירה (על מנת לשמור על זכויותיהם) - אך לא זכות להיבחר. על הערכים הנשיים להביס את הערכים הגבריים - ובהחלט מדובר בשתי תרבויות אנושיות מתחרות - אם אנו רוצים להתגבר על התחרות מי יותר גבר, למי יש גדול יותר, ומי דופק יותר אחרים.
אקטואליה אלטרנטיבית