טיבי - הביבי האישי שלי

מה גורם לרב בישראל לתמוך בטיבי? מאמר מערכת ראשון ב-"התדרדרות הארץ"

אחמד טיבי מדבר בכנסת ביידיש - צפו:  מקור

בהשקת ספרו האחרון של א"ב יהושע, שבמהלך כתיבתו מתה עליו אישתו, טען הסופר שבישראל יהודים וערבים מקיימים את המפגש העמוק והחיובי ביותר שלהם סביב החיים והמוות - במערכת הבריאות. שם ערבים מטפלים ביהודים, ושם יהודים מטפלים בערבים, ולכן משם - מתוך התנדבות רופאים רחבת היקף וטיפול חינמי מסור בפלסטינים - יוכל לצמוח הפיוס בין העמים. דבריו של הסופר ריגשו אותי. לפני שנים רבות, בהיותי עובר בבית חולים ירושלמי במחלקה הגניקולוגית, אחמד טיבי הציל את חיי. זאת לא הסיבה היחידה לכך שאני מצביע לו, אם כי זו בוודאי סיבה הכרחית לכך.

מה גורם לרב יהודי אתנוצנטרי וחשוך להצביע טיבי? ובכן, טיבי הוא הגוי שהייתי רוצה כראש ממשלת ישראל. הוא הדמות שאני רואה בחלומותי כמנהיג המדינה. לא סקנדינבי, לא אמריקאי, וגם לא איסלאמיסט או לאומן ערבי (המקביל ללאומן היהודי הכוחני כבהיפוך מראה). רק על טיבי אני סומך - שיהיה דמוקרט והוגן ליהודים, כפי שכיום הוא דורש הגינות לערבים. אני רוצה שראש המדינה שלי יהיה משכיל, פרגמטי, הומניסט, ובעל שיעור קומה מוסרי-אוניברסלי. מישהו שלמרות קשריו הענפים הקודמים עם המשטר בסוריה לא גמגם ולא התפתל ויצא בשצף קצף נגד הטבח ונגד אסד ונגד רוסיה. כי מי שמוכיח שדמם של אזרחים יקר לו ואף תירוץ או אידיאולוגיה לא מצדיקה בעיניו שפיכת דם - גם דמם של יהודים יהיה יקר בעיניו. רק ערבי שמבין את משמעות השואה ליהודים - יוכל לשלוט ביהודים. אני רוצה ראש ממשלה שנשבע את שבועת הרופא.

כמי שדוגל בהחזרת הקהילה היהודית בישראל למצבה הגלותי, אני מעוניין שראש הממשלה יהיה ערבי - גם אם ערבים הם מיעוט במדינה. בעיניי, אסור שהתרבות היהודית תשלוט בעם כלשהו - לא רק בעם אחר, אלא בעיקר בעצמה. הפוליטיקה הישראלית הנוכחית היא אילוסטרציה מעולה לכך, ואם נמשיך בשלטון עצמי - עוד לא ראינו כלום. כל מי שקרא את התנ"ך, או מכיר את ההיסטוריה של בית שני, יודע איך זה נגמר. לא סתם התנזרה היהדות משלטון במשך אלפיים שנה.

הסמיכות ההיסטורית של הציונות והשואה אינה מקרית - ובניגוד להיסטוריוסופיה הציונית לא מדובר בסמיכות של מכה ותרופה. שתי התופעות הן שתיהן מחלות קשות שנובעות מסיבת עומק קלינית אחת: קריסה אדירה של היהדות המסורתית מול המודרנה. הקמת המדינה היתה גל הדף שנגרם מהשואה, אך הדבר לא הופך אותה להתפתחות חיובית אלא להמשך של האסון בדרכים אחרות. האסון הפיזי הופך לטראומה בנפש האומה ולאסון תרבותי - שבתורו גורם לאסונות משנה פיזיים, שגורמים לאסונות משנה נפשיים-תרבותיים, וכן הלאה. שלטון טיבי סוף כל סוף יחבוש את הפצעים ויכסה את כל האסונות מתחת לשמיכת הנורמליות היהודית - להיות קהילה משגשגת תחת שלטון זר, שעמו אין הזדהות אלא יחס בסיסי של זרות וניכור ושתדלנות אד-הוק, כי "אין לנו מלך אלא אתה". למזלנו, הנורמליות היהודית היא גם הנורמליות הערבית - לשלוט ביהודים כבני חסות ולהגן עליהם. טיבי ירפא אותנו מעצמנו, ויילד את עובר הנפל של הציונות כמדינה ערבית עם רוב יהודי. אני מבטיח לכם שהוא גניקולוג מעולה.

בניגוד לדעתו של א"ב יהושע ולדעת כמה מחבריי בשמאל, אסור לנו להיות חלק ממדינה פלסטינית אחת בין הירדן לים. הפלסטינים לא הפנימו את הדמוקרטיה, על זכויות האדם הם שמעו רק בתיאוריה, ובפעם האחרונה שהתנהלו שם בחירות חופשיות נבחר החמאס. אחמד טיבי לעומת זאת ישמור על המוסדות הדמוקרטיים הישראלים ההיסטוריים, יגן על היהודים משאיפות הנקם של הפלסטינים, וכבונוס יעשה שלום עם הפלסטינים תוך חמש דקות. גם לחמאס לא תהיה בעיה להכיר בישראל תחת שלטון ערבי. וכך הרוב היהודי יוכל לחיות פה בשלום - אם רק לא יתעקש לאחוז בשלטון.

לסיכום, הנזק שהציונות גרמה ליהדות הוא אדיר - מוסרית, ספרותית, דתית ורעיונית. הציונות היתה פצצת מצרר ברקמת החיים היהודית העדינה, ופגעה אנושות לא רק ביהודי ישראל אלא גם ביהודי הגולה, ולא רק ביהודים - אלא גם ביהדות כאידיאה. על הפרקטיקה אין מה לדבר. הציונות הפכה את היהודים לגויים מנוולים - ואחמד טיבי יעזור לנו לחזור לעצמנו. לטיבי, אגב, יש גם חוש הומור.