התדרדרות הארץ
ניסינו לשנות את הארץ מבפנים - ונכשלנו. הגיעה העת לאלטרנטיבה     

מכתב נסער למערכת
עוד לא מאוחר לחסל את בשאר - יש בכך חשיבות מוסרית עקרונית כמו בהריגת אייכמן. אסור שהוא ימשיך כאילו כלום. על הפשע הנורא של ישראל בסוריה. מכתב שנשלח מעיגול שחור למערכת "הארץ" בעיצומה של מלחמת האזרחים בסוריה ולא פורסם
מאת: יד ושם
כיום מוערך מספר הקורבנות בסוריה ב-700,000-600,000 הרוגים. מעל 3 מיליון ליטר דם. יותר מעשירית שואה מעבר לגבול, כולל טבח בגז - ללא התערבות כלשהי של מדינת היהודים  (מקור)

"ומוזהרין בית דין שלא ליקח כופר מן הרוצח. ואפילו נתן כל ממון שבעולם ואפילו רצה גואל הדם לפוטרו. שאין נפשו של זה הנהרג קנין גואל הדם אלא קנין הקב"ה, שנאמר ולא תקחו כופר לנפש רוצח. ואין לך דבר שהקפידה תורה עליו כשפיכות דמים שנאמר ולא תחניפו את הארץ וגו'. כי הדם הוא יחניף את הארץ וגו'." (רמב"ם הלכות רוצח. תקף גם לגויים)


חלמתי שהגיע דם עד נפש ואני שולח מכתב לעיתון של השמאלנים. שמאלנים - אכפת להם רק כשיהודים הורגים ערבים, כי ערבים מבחינתם זה לא בני אדם, אלא מקבלים את הערך שלהם מיהודים שלא בסדר. כשערבים הורגים רבע מליון ערבים מטר מכאן, בסוריה - זה לא מפריע להם. כל הכיבוש כולו אפילו לא מדגדג את הפשע הזה של מדינת היהודים. סוריה זה הבושה של ישראל - לא פלסטין. לא תעמוד על דם רעך אני השם - נאמן לשלם שכר, ונאמן להפרע. אתם יודעים למה קוראים לזה "שפיכות דמים"? טוב אני יודע שאתם לא מבינים, אז הנה אני שופך כאן הכול בשיח הצבאי המנומס שלכם, שלא תגידו זה הדוס בעל החלומות הלזה, אנחנו לא יודעים מה הוא רוצה לנו מהחיים, עם כל מיני ניואנסים ספרותיים. היה צריך להיכנס באימאימאימא של הקצב הזה, אסד, כשהוא התחיל לטבוח בעם שלו, מבצע של שבועיים וישראל היתה משאירה מהצבא הסורי 1% מהכוח שלו, ומחסלת את המשפחה הלוחמת. את הארמון שלו היה צריך להפציץ ולקבור אותו בפנים. בדיוק כמו שהמערב לא הפציץ את אושוויץ.

גם אם יהרגו שישה מיליון סורים לאף ישראלי לא יהיה אכפת. ערבים הורגים ערבים. פושעים - זה מה שאתם הישראלים, גם היהודים וגם הערבים, גם הערבים הישראלים וגם הפלסטינאים. ידינו לא שפכו את הדם הזה - ושלום עליך נפשי. והשמאלנים הכי צבועים. טבח בחצר האחורית שלהם, והם עסוקים בחוסר המוסריות של המנגל מקדימה. היחיד שצעק על זה, שהקים קול צעקה, היה הרב ברלנד, שכינס את כל החסידים באיצטדיון וזעק על סוריה וקראו תהילים, החסידים היו בהלם. אבל הוא הרי מעלה נשמות לעולם האצילות, ופה רק יודעים לחייך מתחת לשפם ולאחל הצלחה לשני הצדדים.

אז העונש שאללה הביא עליכם זה דעאש. באמת מגיע לעולם המערבי. אובמה החרא הזה. השם לא יסלח לו, ידיו מלאות דם, צריך לבייש אותו בכל מקום. זה הדמוקרט השחור הנאור שלכם? ואנחנו הכי חארות - כי זה קורה מאה קילומטר מכאן. כשפעם אחת יכולנו להראות לעולם הערבי שליהודים אכפת גם מערבים, ולקבוע סטנדרט חדש במזרח התיכון, שמי שמגזים יגזם - אפילו לזה לא היה לנו שכל. היינו מראים לסונים באיזה צד אנחנו, יכולנו להציב אולטימטום יחד עם טורקיה וסעודיה ומצרים, יכולנו לעשות מבצע משותף עם טורקיה, ולדפוק קצת את איראן בחיסול אסד, הרי לא היה צריך הרבה שהצבא הסורי יקרוס, יכולנו לתת לו דחיפה פטאלית, באיזו אמתלה, לא חסר. מבצע אחד קטן, אפילו סודי, של המוסד, להרים את אסד וכל הצמרת במכונית תופת, אפילו רק לחסל אותו אישית, ואפילו בצורה טבעונית, כמו שעשינו לערפאת, לא יכולנו?

אנחנו ממילא הילד הרע באיזור מבחינתם, אז איזה מין בריון שכונתי זה שנותן לילד אחד להרוג במכות ילד אחר, אשכרה להרוג אותו. בעל הכוח הוא בעל האחריות, יכולנו לבקש מנדט מהמערב, שלא רצה לעשות כלום, ורק חיפש מישהו אחר שיעשה את העבודה - היינו מקבלים. אתם יודעים מה, יכולנו לפחות לנסות. לא היה אכפת לנו. ולשמאלנים פחות מכולם. בממסד הביטחוני היה קצת שיח, אפילו שאלה אנשים שדם לא מגעיל אותם, ואני אומר לכם שדם מגעיל, מגעיל, אבל מעל מפלס דם מסויים, אפילו הקצונה הבינה שמשהו ממש לא בסדר, אבל לא היה שום שיח ציבורי. לא היו מנהיגים, לא היו עיתונאים, לא היו משוררים, סופרים, אנשי רוח, חארות כולם, כמו עם הארמנים. פי אלף בושה מהכיבוש.

אנשים פה עוצמים עיניים, והדם של הנרצחים לא מעיר אותם בלילה. לעומת זה איזה מחבל פצוע שנרצח מעסיק אותם בלי סוף. חוסר המוסריות הוא בראש ובראשונה איבוד הפרופורציות. ואיבוד הרגישות לדם. שהתורה כל הזמן ניסתה להכניס לאנשים לראש, דם זה מגעיל, דם זה לא סתם, זה טומאה, על דם צריך לכפר, במיוחד על דם שנשפך. היה אפשר למלא את הכינרת בדם של הסורים. ושהיה מגיע פה לכל בית בכיור מהמוביל הארצי. ואז אנשים היו קולטים שזה מכת דם, ולא מכבידים את הלב, כל פעם שהמספרים עולים, זה אפילו לא כותרות ראשיות כאן.

אתם בטח אומרים שאולי זה לא היה עוזר. אבל ניסיתם? חשבתם? התאמצתם? בכלל שקלתם? בדקתם פתרונות? התחרפנתם? נאדה. על סורים לא מקבלים נקודות בשיח הפנים ישראלי. סורים הם לא בניאדם, כי הם לא פלסטינים. אגב גם הפלסטינים לא היו בני אדם, אם לא היו פה יהודים. לאף אחד בעולם לא היה אכפת מהם. יש רק מדד אחד למוסריות, מאוד אובייקטיבי: ליטרים של דם. ואתם חושבים שזה מעניין אותי? אני בנאדם של של חלומות, של דימויים במיטה, של כוס חלב לפני השינה, של שדיים בחושך. זה הדבר הכי גרוע מבחינתי לכתוב ככה, הורס לי את כל האפקט, הדם מגמד את כל החלב שנשפך, הפאתוס מגחיך את החזה, הלוואי שיכולתי לפרסם את זה בנפרד, כאדם אחר. אני שונא את הפוצים המוסריים, מתעב את כל הקונספט הזה. מבחינה אסתטית זו טעות איומה. אם היו הורגים עשרת אלפים סורים זה לא היה מדגדג לי את קצה הפיטמה. אבל אנחנו מתקרבים כבר למאות אלפים. יותר מדי. אפילו בשבילי. לחשוב על מאות אלפי שדיים שהלכו לאיבוד, שהיה אפשר לשחות בהם, ים של חלב, ובקבר לא נשאר מהשדיים כלום, אפילו לא שלד. טפו על האסד הזה. שתתבייש מי שהניקה אותו. המדינה נסערת כשנשפך דם של תינוק ערבי אחד בידי יהודי, מיד אתם בשצף קצף של מאמרי דעה, אבל ים של דם זורם וזורם במשך שנים באין מפריע.

ואיפה אתם הארץ בתור העיתון היחיד של האינטליגנציה בארץ בכל הדבר הזה? לא היה שום דיון ציבורי, שיתן לגיטימציה למקבלי ההחלטות. אפילו מבחינה תועלתנית, אנחנו רק התחלנו לשלם את המחיר שנשלם מתוך החור השחור הזה, ששואב אליו את כל החרא של העולם, כמו אפגניסטן, הרי זה היה הלקח מהתאומים, שאסור אזורים שיש בהם ואקום. אז הנה קודם כל - שבירת טאבו על נשק להשמדת המונים, טאבו על נשק כימי מאז מלחמת העולם הראשונה (אפילו בשנייה לא היה, ואם מישהו שואל למה, זה בזכות היטלר, שהיה חייל בראשונה ואסר על הנאצים שימוש בנשק כימי). כל החארות מהעולם המוסלמי התנקזו לכאן, האיראנים והחיזבאללה והצ'צ'נים, אח"כ דעאש הזה שאני אף פעם לא זוכר אם העין לפני האלף או להפך, והנה כבר פוטין כאן, חכו חכו, כל החרא של העולם ימשיך להגיע לכאן למעלה ממש מעל הראש שלנו, כמו שטריימל של חרא. אז חלומות שחורים לא פירסמתם, אבל הנה אני מדבר אתכם כמו גולנצ'יק ציוני טוב.

אנחנו אלו שהיה לנו הכי אינטרס שהמזרח התיכון לא יחשב לאיזה ג'ונגל שמותר בו מה שלא מותר בכל איזור אחר, כי זה עוד יחזור אלינו. הכוח של הלא יעלה על הדעת הוא הוא המוסר, המוסר הוא גבולות של חשיבה מה אפשר לעשות, גבול תפיסתי, אפיסטמולוגי, ואנחנו היינו צריכים לדאוג שפריצת גבולות לא תעבור בשקט, שיש גבול, עד שמצאנו מישהו שהעולם הסוני שונא יותר מישראל, החמצנו את ההזדמנות להצטרף, ככה יוצרים בריתות, ככה עושים שלום, מצטרפים כשיש מניאק יותר גדול, נניח אתה הילד הזה שכולם שונאים, ואתה לא רוצה שישנאו אותך, ואז בא הבנזונה הזה אסד, מה תעשה, תעמוד כמו מניאק מהצד, כשכולם מדממים? או תצטרף לאחרים ותיכנס בו, תפוצץ לו את האימא, מה, הם לא מבינים.
אקטואליה אלטרנטיבית