הצבא מנסה לבצע הפיכה פוליטית נגד נתניהו: מפלגת הגנרלים היא עוד שלב בתהליך הארדואניזציה של ישראל
כשהעם הופך דתי יותר - הצבא הופך לשומר הממלכתיות במערכת הישראלית. לא הימין אלא המערכת הצבאית היא הגורם הפוליטי
החזק והאחראי ביותר בישראל, ולכן זהות הרמטכ"ל חשובה בהרבה מזהות ראש הממשלה
מאת: לשכת הסולטן
אטאטורק. צבא ההגנה על הממלכתיות מחליף את בית המשפט
(מקור)
האדם שבזכותו ישראל נהנתה משגשוג בשנים האחרונות איננו ביבי - אלא אייזנקוט, המדכא המוצלח של האינתיפאדה השלישית. לא המערכת
המשפטית היא זו המאיינת את הדמוקרטיה הישראלית - בה במידה שהיא שומרת על "חוקה" ממלכתית בלתי כתובה - אלא המערכת הצבאית. בכך
מתקדמת ישראל למודל החדש של המדינה במאה ה-21, בה העם מאבד את שיקול דעתו ונגרר אחרי פופוליזם ילדותי, ולכן מאבד גם את
יכולתו להכתיב מהלכים, ובמקום זה ממונה לו מבוגר אחראי - אפוטרופוס.
התוצאה של ירידת הדמוקרטיה - כפתרון שלטוני כולל כל לכל תרבות בגלובוס - היא הגדלת המגוון הבין תרבותי בין צורות שלטון
שונות, כפי שהכירה ההיסטוריה האנושית טרם העידן הדמוקרטי, השואף לאחידות השיטה תחת דגל הומניסטי וערכים כלל אנושיים (כגון
אידיאולוגית "זכויות האדם"). כיום אנו חוזים כיצד בכל חברה הולך וממונה אפוטרופוס המתאים לערכיה ולתרבותה: בסין זו המפלגה
ומעמד הפקידים, ברוסיה זה איש הברזל פוטין, בארה"ב אלה התאגידים הגדולים, האליטה הפיננסית והאלפיון העליון (שטראמפ הוא - אם
הדבר נשכח - נציגם), בברזיל מתגעגעים לדיקטטורה של "הנס הכלכלי", ואילו בישראל המועמד המוביל הוא צה"ל, שמוכיח אחריות ובגרות
יותר מכל ארגון אחר במערכת הישראלית.
הדמוקרטיה התאפשרה בזכות עליית תקשורת ההמונים, ועם עליית תקשורת היחידים בפייסבוק ונפילת העיתונות - שינוי טכנולוגי בעל
משמעויות פוליטיות ארוכות טווח - אנו חוזים בתהליך הדרגתי של ירידתה כצורת שלטון מעל בימת ההיסטוריה. התהליך של הפיכת העם
להמון מוסת, שקורה גם בימין וגם בשמאל (למשל בתנועת #מי_טו), הוא תהליך גלובאלי שנובע משינויים גלובאליים, אך הפתרונות של
"היום שאחרי" הדמוקרטיה הם לוקאליים.
בישראל המנגנון היחיד שהוא ממלכתי, זוכה לתמיכה רחבה, ובעל יכולת ביצוע - הוא צה"ל. ההימור של השמאל על המערכת המשפטית כזו
האמורה להיות "האח האחראי" של הדמוקרטיה הכושלת הוא הימור שנדון לכישלון, ואילו ההימור הימני על המערכת הבטחונית הוא הימור
סביר. לא בית המשפט העליון יציל את ישראל מהתנהלות פייסבוקית-אספסופית מופקרת - אלא המטה הכללי. לכן כשביבי חורג ממה
שהממלכתיות הישראלית מוכנה להכיל - לא בוז'י יפיל אותו, ולא המערכת המשפטית תעצור אותו בנחישות, אלא המטה הכללי לדורותיו
מתגייס להפילו.
כך מנע צה"ל - בניגוד למצעו המרכזי ביותר של ראש הממשלה, כלומר בניגוד להכרעה הדמוקרטית - את ההרפתקה האיראנית שלו, וכך גם
דחף אייזנקוט להרגעת השטח הפלסטיני ולמסמוס תגובות נקם וענישה - בניגוד למדיניות הממשלה הנבחרת המוצהרת. גם השר הממונה הנבחר
ליברמן לא יכול לכבוש את עזה כשצה"ל מתנגד לכך - ומוצא את עצמו חסר אונים למול הצבא, בדיוק כמו ראש הממשלה, ואפילו בנוגע
למינוי רמטכ"ל (שכבר פעם שנייה נבחר בניגוד לרצון ראש הממשלה ושר הביטחון, אך בהתאם לעמדת הרמטכ"ל וה-"מערכת"). לאחר דו"ח
אגרנט ומסורת ועדות החקירה שנוצרה לאחריו, שהטילו את הכישלון הצבאי על הדרג המדיני, אין לדרג המדיני יותר שליטה במדיניות
הביטחון הישראלית, אלא אך ורק מראית עין כזו - וטוב שכך.
ככל שצה"ל יוכיח את עצמו כהנהגה ראויה, כך יגבר האמון הישראלי (הגבוה ממילא) באנשי צבא כמנהיגים, עד כדי יצירת מונופול של
המטה הכללי על ההנהגה, שתוביל למעשה - גם אם לא להלכה - למין צורת שלטון מקומית המערבבת שלטון צבאי עם דמוקרטיה. הרוב המוחלט
של הישראלים ירגישו בנוח מאוד עם צורת שלטון כזאת, שמבטאת את הנפש הישראלית הרבה יותר מהדמוקרטיה, וגם יותר מתאוקרטיה רבנית,
שכה מרבים לחשוש ממנה במקומותינו. אם השמאל רוצה אי פעם לחזור לשלטון - הרי שהוא צריך להתגייס לסיירות.